Copy
View this email in your browser
כי תישא |  י"ח אדר א' תשע"ו  |  27 פברואר 2016  |  עלון מספר 140
ברוכים השבים לזאב, אריק וחסידה שחזרו משבתון מוצלח שליחי אירופה במינכן!

אורה קראוס    


שליחה לשעבר בפרת' (תשס"ט-תשע"ב)
כיום דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן, יועצת הלכה ועוסקת בהוראה

"לך רד כי שיחת עמך" - של מי העם הזה?


פרשת השבוע פורשת בפנינו דרמה גדולה המעמידה בסכנה את המשך קיומו של עם ישראל. 

פעמיים פונה הקב“ה אל משה מיד לאחר חטא העגל. בפניה הראשונה' בפס‘ ז‘' אומר הקב“ה למשה ”לך רד כי שיחת עמך“  אולם פניה זו, שלכאורה מסמלת למשה כי עליו לעזוב ולרדת ממשיכה בפניה נוספת בפסוק ט‘: ”ויאמר ד‘ אל משה ראיתי את העם הזה...ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול..“  פניה נוספת זו, על אף חריפותה, מפורשת על פי המדרש כרמז למשה ש-“יש על מה לדבר“ - הקב“ה מחכה לתפילותיו ולסנגוריה שלו על עם ישראל, ומבקש ממשה ש-“יחזיק“ אותו ויחבר אותו שוב אל העם.

ברקע שתי הפניות הללו מציב המדרש ויכוח קדום יותר שהתקיים בין משה לבין הקב"ה בשאלת הרכבו העתידי של העם.
ואלו דברי המדרש:  (שמות רבה (וילנא) פרשת כי תשא פרשה מב)

לך רד כי שחת עמך—'העם' אין כתיב כאן אלא 'עמך'!!  
אמר משה: ריבון העולם מנין הם עמי?  אמר לו הקדוש ברוך הוא: עמך הם. שעד שהיו במצרים אמרתי לך (שמות ז') "והוצאתי את צבאותי את עמי" אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב, אתה שהיית עניו וכשר אמרת לי לעולם מקבלים השבים ואני הייתי יודע מה הם עתידין לעשות אמרתי לך לאו, ועשיתי רצונך והם הם שעשו את העגל שהיו עובדים עבודת כוכבים והם עשו אותו וגרמו לעמי לחטא... 
לכך הקדוש ברוך הוא אמר למשה לך רד כי שחת עמך!! 

כבר במצרים דנו משה והקב“ה ביניהם מי ראוי להיכלל בעם ועד כמה ניתן לפתוח את המסגרת. משה מתעקש להוציא ממצרים כל מי שיביע נכונות לכך, גם ערב רב, ילדים ללא אבות וללא זהות ברורה, גרים וחוטאים הרוצים לשוב. הקב“ה, על פי המדרש, רוצה להוציא את צבאותיו בלבד.

חטא העגל הוכיח לכאורה כי אכן, ההכלה בטעות יסודה, ואותם גורמים שלילים הסירו את העם מן הדרך. מול אופציה מכילה ומקבלת זו שהובלה על ידי משה ושניראה שהגיעה עתה למבוי סתום מציב הקב“ה בפני משה את האפשרות לפתוח דף חדש, טהור וטהרני: ”הניחה לי ויחר אפי בהם... ואעשה אותך לגוי גדול“. הבה נבנה עם חדש, נקי וממקור טהור. אך האם באמת  חפץ הקב“ה בעם חדש? או שמא כלשונו של רש“י : ”הניחה לי - עדיין לא שמענו שהתפלל משה והוא אומר הניחה לי?  אלא כאן פתח לו פתח והודיעו שהדבר תלוי בו, שאם יתפלל עליהם לא יכלם“. 

בין השורות קורא הקב"ה למשה לא לוותר על עמו, להתפלל על כל אחד ואחת מהם. אחר כך יהיה אפשר לשבור את הלוחות ולהעניש את החוטאים, אך העם בכללותו ינצל. אולם תפילתו של משה תלויה במוכנותו להיות חלק מן העם למרות המחירים הרוחניים הכלולים בכך. על המילים 'לך רד' אומר המדרש - “לא בשביל כבודך אתה עולה לכאן אלא בשביל כבוד בני, אמרתי לזקן שלהם (יעקב) והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו. מהו בו? אלא כך אמרתי לו כשיהיו בניך צדיקים הם מתרוממים בעולם ועולים וכן שלוחיהם מתעלים עימהם וכשהם יורדים הם ושלוחיהם בירידה“. ההיכללות של משה בתוך העם כוללת ירידה חדה מהמדרגה הרוחנית שהשיג משה רק עתה, אך מצד שני היכולת לעלות ולרדת בסולם פותחת את האופק להתפתחויות רוחניות אדירות שאינן קימות בעבודה האישית של המנהיג..

הפתח למחילה ולסליחה נעוץ דווקא בהיות עם ישראל מכיל ומורכב מגוונים רבים ושונים, גם אם חלקם נראים לעיתים כקוצים בכרם. המבחן שמציב הקב“ה בפני משה הוא ביכולתו ובאמונתו כי תפקידו הוא לרדת אל העם ועם העם - להיות איתם בצרתם ולהאמין כי בהמשך הדרך תבוא גם העליה. בכוח אמונתו זו ”מגלגל משה את הכדור” בחזרה אל האלוקים - ”ויחל משה את פני ד‘ אלוקיו ויאמר למה ד‘ יחרה אפך בעמך...“ 
לא עמי אלא עמך!!  תפילותיו של משה משנות את רוע הגזירה, אך לא פחות חשוב הן מגדירות מחדש את עם ישראל כ-“עם ד‘“ .

3000 שנה עברו אך ההתלבטויות שליוו את צעדינו הראשונים כעם עדיין חיות ובועטות. עד כמה פותחים את המסגרת? עד כמה מכילים? מי ראוי ומי לא ראוי להיות נמנה עם העדה? קהילות, בתי כנסת, מוסדות לימוד ותנועות נער חוזרים ומתחבטים  באותן השאלות. נראה כי דמותו של משה רבינו יכולה וצריכה לשמש כהשראה וכמקור כוח לפתיחת המעגל והלב  אל כל חלקי החברה יחד עם המוכנות להצבת עקרונות ברורים והנהגה תקיפה.
 



שבתון שליחי אירופה במינכן

בסוף השבוע האחרון התקיים כנס השליחים השנתי השני של שליחי תורה מציון באירופה, הפעם בעיר מינכן. הגיעו נציגים מהכוללים שלנו בוורשה ומוסקבה יחד עם צוות השליחים המקומי במינכן ונציגים מהמשרד - זאב שוורץ, חסידה פינצ׳וק ואריק ספיקר

זו הייתה הזדמנות נהדרת להיחשף כולנו לפעילות של צוות השליחים של תורה מציון במינכן: אליעזר ורותם נוי, שירה שמש, אליטל מרקוביץ, אחיעד קרסנטי, ועדיאל שביט

במהלך השבת הצטרפנו לצוות החינוכי של שבתון סטודנטים שאורגן על ידי איגוד הקהילות המסורתיות (האורתודוקסיות) של גרמניה - BTJ. כאן הייתה לנו את הזכות לראות את ההשפעה ארוכת השנים של הכולל במינכן על מאות סטודנטים אשר התקרבו מאוד ליהדות ולישראל. במהלך השבת השליחים כולם תרמו לאווירה דרך הרצאות, דברי תורה, תפילות וקשר אישי עם הסטודנטים, אשר חלקם הגדול מגיעים מערי שדה סביבות מינכן וזהו כמעט הקשר היהודי היחיד עבורם. 

בנוסף לצוות מהארץ היה לנו לעונג לארח את מנכ״ל מפעלות הציונות הדתית ורעייתו, צבי וזהבה צויבל, אשר מלווים ותומכים רבות בכולל במינכן מאז היווסדו לפני 8 שנים. הם תרמו רבות במהלך הכנס עם זווית ראייה אחרת וקשרים עמוקים עם אנשי הקהילה. 

כנס השליחים כלל יחידות רעיוניות ומקצועיות רבות עבור השליחים, הפרייה הדדית והחלפת מתודות ושיחות ליווי אישיות. אחד הפירות החשובים ביותר של הכנס, כמו הכנס הראשון שהתקיים בשנה שעברה במוסקבה, הוא יצירת משלחת אירופאית מגובשת, דבר אשר מסייע מאוד להתייעלות מקצועיות ולהרגשת השליחים שהם חלק ממשהו גדול יותר - חלק מתנועה עולמית!

אנו מודים לצוות השליחים המארחים של מינכן ולמנהל הכולל מר יחיאל ביבר על הכנסת האורחים הנהדרת! כנס השליחים בשנה הבאה יתקיים בעז"ה בוורשה, פולין.
תמונות מהשטח
השליחים בממפיס זכו לפגוש את שגריר ישראל בארה"ב מר רון דרמר 
פורים קטן שמח
משליחי תורה מציון וושינגטון!
הבחורים במלבורן אירחו מפגש
לתלמידים שחזרו מתכניות "שנה בארץ"
השליחים בקייפטאון במסיבת פתיחה של 'חב"ד בקמפוסים'

  אריק ספיקר                                                    בשיתוף עם     


רכז פרוייקט "ללמוד" וראש דסק אירופה בתורה מציון

נחל הירקון הוא הגדול ביותר מבין נחלי החוף מבחינת כמות המים שזורמת בו (8 מ"ק לשנייה בממוצע) והשני מבין כל נחלי הארץ, אחרי הירדן.

אורכו של נחל הירקון הינו כ-28 ק"מ והוא מוביל מים שמקורם מהרי יהודה ושומרון ומתל אפק  ונשפך לים התיכון באזור צפון תל אביב.

ב-1955 החלו לשאוב מי שתיה מהירקון לנגב דרך המוביל הארצי, והירקון איבד מעוצמתו וכמות מי המעיינות הזורמים בו הלכה ופחתה. הירידה בכמות המים פגעה בכושר הטיהור העצמי של הירקון. בשנות ה-60 וה-70 החלה תנופת בנייה סביב הנחל והיישובים החלו להזרים שפכים תעשייתיים וביתיים אל הנחל, מה שגרם לזיהום חמור של המים. לקראת שנות ה-70 הוקמו באזור מתקני טיהור לטיפול בשפכים אך מי הקולחין היו באיכות ירודה, ותהליך זיהום הירקון נמשך.

בספר יהושע מוזכר הירקון כגבול בין נחלת שבט דן לנחלתו של שבט מנשה וכמקום שהתנהלו בו קרבות בין בני ישראל והפלישתים. יש הסוברים כי עצי הארז, שהובאו מלבנון לבניית בית המקדש הראשון בימיו של שלמה המלך, הגיעו בספינות אל חוף הים התיכון, משם הובלו במעלה הירקון עד למקורותיו, ומשם לירושלים.

 

יישר כוח
לרב ארי אנקין

 
שענה את
התשובה הנכונה

                           


היכן התמונה הזו צולמה?

תשובות יש לשלוח למייל:
arik@torahmitzion.org

התשובה הנכונה, מידע מורחב על
 האתר ושם המזהה הראשון
יפורסמו בעלון של שבוע הבא.


 

 תורה מציון הינה תנועה תורנית ציונית המקיימת חיבור אנושי בין יהודי העולם המבוסס על מרכזים תורניים ציוניים, ומגוון ערוצי השפעה עדכניים.

  מזה 20 שנים תורה מציון מכשירה ושולחת שליחים - רווקים רווקות ומשפחות,
לתפקידים חינוכיים בקהילות ברחבי העולם.

מעל ל- 1200 שליחי תורה מציון בעבר ובהווה מעשירים ומעצימים את אחינו בתפוצות. 

 

  הם מחזקים זהות היהודית, מהדקים את הקשר
לישראל ומעודדים עליה.

 
Like https://www.facebook.com/ShlichutTorahMitzion/?fref=ts on Facebook
בשיתוף