"וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי ... וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ ... "
"וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ... וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם" (שמות י"ג)
פעמיים בפרשתינו מוצאים אנו תופעה זהה – מצות התפילין מוזכרת בהקשר ישיר לכניסה לארץ ישראל – ""וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ ה' אל ארץ הכנעני...והיה לך לאות...". על מהות הקשר בין מצות התפילין לארץ דרשו חז"ל במסכת קידושין (ל"ז:) – "ביאה דכתב רחמנא גבי תפילין ... למה לי? ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי ר' ישמעאל עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ". ע"פ חז"ל, ישנה סגולה בתפילין אשר בזכותה נזכה להיכנס לארץ. מהי אם כן סגולה זו?

הרב קוק בחיבורו "חבש פאר" על התפילין מעניק משמעות מרתקת למצוות התפילין. 
"והנה בדבר סגולת התפילין...שהיא מה שמפורש בתורה "למען תהיה תורת ה' בפיך", דהיינו דבקות התורה בגוף... שתהיה קדושת התורה מעורבת במזג הגוף ממש, עד שתהיה ההמשך אחרי הנהגת קדושת התורה – הנהגה טבעית שממילא היא נמשכת..." (שם, דרוש ב')
ע"פ הרב קוק התפילין מבצעות "הזרקת קדושה" לגופנו ובכך מסייעות לו להימשך בטבעיות אחר הקדושה. אשר על כן, מצווים אנו להניח את התפילין ישירות על גופנו ללא כל חציצה.  התפילין אמורות להמשיך את קדושת הפרשיות הנמצאות בתוכן, דרך הרצועות העשויות מעור בהמה, אל תוך תוכו של גופינו, וכל זאת – על מנת לרומם את גופינו. יתכן וזוהי הסיבה שדווקא בתפילין יותר מאשר במצוות אחרות, יש חובת גוף נקי – "תפילין צריכין גוף נקי" (שבת מט.). בעוד שמרבית המצוות ממוענות לנשמתנו, התפילין ממוענות דווקא לגופנו, על מנת לרוממו ולהפכו לרוחני יותר.

רעיון זה של סגולת התפילין בא לידי ביטוי גם בדמות אנשי העיר ביתר אשר נחרבה בידי השלטון הרומי, ואשר דבר לכידתה נמנה על חמשת האירועים הטראומטיים ביותר שאירעו בתשעה באב.
על הרוגי ביתר נדרש: "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ארבעים סאה קצוצי תפילין נמצאו בראשי הרוגי ביתר… "בני ציון היקרים המסלאים בפז" מאי "מסלאים בפז"?… אלא שהיו מגנין את הפז ביופיין."
מסביר המהר"ל (נצח ישראל, פ"ד) כי יופיים הפיזי של בני ביתר התייחד בבהירותו וברוחניותו. בכך איזנו הרוגי ביתר בין שמים וארץ, בהארת נשמתם האלוקית בתוך גופם: "...מדריגת ביתר והיופי אשר היה להם עד שהיו מגנין את הפז ביופין, כל הדברים האלו נמשכים אחר מדריגת ביתר שהיו מסולקים מן הגוף העכור והיה להם הבהירות והיופי. ותדע שכל אשר הוא יותר חומרי הוא עכור, שתמצא הארץ שהיא יותר גשמית היא עבה ועכורה לגמרי, והמים יש להם גשם דק יש בהם בהירות יותר, והרוח יש לו דקות הגשמי יותר והוא עוד יותר בהיר... והיה לביתר מדריגה זאת שהיו מסולקים מן החומר העב. וזהו שזכו ביתר אל מדריגות התפילין אשר הם פאר על גוף האדם אשר הוא נקי וטהור ובהיר מן החומרי". דוקא בשל העובדה שגופם של אנשי ביתר היה כל כך זך וטהור, זכו הם למדרגת התפילין, מדרגת הגוף הנקי....

זהו גם סודה של ארץ ישראל. ההבדל שבין ארץ ישראל לשאר הארצות, מקביל הוא להבדל שבין מצות התפילין לשאר המצוות. "מיום שחרב בית המקדש, אין לו לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד" (ברכות ח.). הירידה לגלות חייבה אותנו לצמצם את חיי הקדושה שלנו לעולם הרוח בלבד, לעולם של בתי מדרשות ובתי כנסיות. התורה, אשר אמורה לפרוש כנפיה על כל מרחבי החיים, ירדה והצטמצמה לתחום הנשמתי בלבד. אשר על כן, ההדרכה הרוחנית של תורת הגלות הינה הדרכה של הסתגפות ובריחה מחיי החול. "שכל הדר בארץ ישראל - דומה כמי שיש לו אלו-ה, וכל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו אלו-ה" (כתובות קי:) 

ארץ ישראל היא ארץ השלמות והמושלמות. תורת א"י אמורה לסייע בעדנו למצות את נתיב החיבור שבין ארץ לשמים, המסלול בו אין סתירה בין נטיותינו הגופניות לבין חובתנו הרוחנית. מצוות התפילין אמורה היא ללמדנו את סודה של תורת א"י, נתיב החיבור שבין הנפש לבשר. דרך מצווה זו, מתרגלים אנו בכל יום ויום את תמצית חוויתה של ארץ הקודש, וכך מוסיף הרב קוק וכותב:
"ארץ ישראל יסדה הקב"ה בתכלית הטוב לעניני הגוף: 'ארץ זבת חלב ודבש', אם כן יש סכנה שיתחזק הגוף ועל ידו יחלש השכל כיוון שיהיה מעורב בגוף. על כן הקדים הקב"ה מצוות תפילין לכניסה לארץ... אז כל מה שיוסיף הגוף ישוב וטובה, יוסיף השכל קדושה וכבוד אמת... ותהיה באמת ארץ החיים, ש-'תתענג על ה'', אף על פי ש-'יתן לך משאלות לבך"..." (הרב קוק, חבש פאר, דרוש א').

עם החזרה לארץ יש סכנה להתגברות כוחות הגוף ושקיעת כוחות הנשמה, שהרי עניינה של ארץ ישראל הוא גם עינוג הגוף. קידוש וזיכוך הגוף ע"י לבישת התפילין, יגרום לכך שאע"פ שעתידים אנו ליהנות מחיי החומר בבחינת 'ויתן לך משאלות ליבך', הכל יתגדל בקדושה ובטהרה שהרי בסופו של יום 'נתענג על ה''.  לפיכך, דווקא מצווה זו תזכה אותנו להיכנס לארץ ישראל, אשר היא היא –שער השמיים. 

"עשה מצווה זו שבשבילה תיכנס לארץ"

שנים בתורה מציון: 11
מקום מגורים: מצפה יריחו
מספר ילדים: 6
מספר נכדים: 23, כן ירבו!
 

---

מה 'סיפור העליה' שלך? גדלתי בניו יורק, בבית מסורתי, אבל תמיד הרגשתי קרוב ליהדות. כשחגגתי בר מצוה ב-1961 אבא שלי (שעבד עבור חברת תעופה בינלאומית) שאל אותי מה אני רוצה כמתנה ועניתי לו - טיסה לישראל. אחרי שסיימתי לימודים ב-Yeshiva University למדתי שנה בישיבה בישראל. בסיומה של השנה התלבטתי אם לחזור לארה"ב או לא. אחרי שביליתי 14 חודשים באמריקה, באלול 1973 (חודש לפני פרוץ מלחמת יום כיפור), חזרתי לישראל לצמיתות. למדתי באולפן עברית בקיבוץ שדה אליהו בצפון כשפרצה המלחמה. לאחר שסיימתי אולפן התגייסתי לצה"ל.

איפה היית ב-1967? הייתי באמצע הלימודים ב-YU. אני זוכר שהלכתי להפגנה מול משרדי האו"ם במהלך תקופת ההמתנה אחרי שנאצר סגר את מיצרי טיראן. אני ועוד כמה חברים הוזמנו לתוך בניין האו"ם על ידי השגריר הישראלי שרצה שנציג את עמדותנו.

מה עשית לפני שהתחלת לעבוד בתורה מציון? אחרי שסיימתי לימודי הנהלת חשבונות בירושלים עבדתי בסוכנות היהודית במשך 24 שנים.

איך הגעת לתורה מציון? אחר יציאתי לפנסיה מהסוכנות היהודית למדתי בישיבת מכון מאיר ושלחתי קו"ח למציאת עבודה חדשה. תורה מציון זכרה אותי מהתקופה שהייתי אחראי על ההעברות לכולל שלהם במוסקבה מטעם הסוכנות. אני תמיד אומר שזו הפרוטקציה הטובה ביותר, כי נתתי אותה לעצמי.

מה החלק הכי טוב בלעבוד בתורה מציון? האווירה הטובה.

איך למדת עברית? השנה שלמדתי בישיבה בישראל עזרה מאוד - כל הלימודים היו בעברית. אפילו ראש הישיבה האמריקאי, הרב משה הורוביץ, הקפיד לדבר איתנו רק בעברית. ב-1974, כשיצאתי עם אשתי לעתיד, צביה, היא שאלה אותי איזה שפה אני רוצה לדבר בבית המשותף שלנו. בכלל לא הבנתי את השאלה - עליתי לישראל כדי לדבר בעברית!