Copy
View this email in your browser
דברים | ט' אב תשע"ו  |  13 אוגוסט 2016  |  עלון מספר 162

מזל טוב לרב מאיר ודפנה מימון (ממפיס תשע"ב-תשע"ד) להולדת הבת, שהם הלל

מזל טוב לשמואל (ממפיס תשע"ב) ומישל שטסמן להולדת הבן

הרב משה שפטר    


ראש כולל לשעבר בוושינגטון (תשס"ב - תשס"ג)
כיום ר"מ בישיבת נתיב מאיר

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב
אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ
"

הפסוקים הפותחים את חומש דברים מציינים מספר רב של מקומות. בניגוד למסעי בני ישראל המפורטים בסוף חומש במדבר, המציינים מקומות ידועים בסיכום הנדודים במדבר, חלק מהמקומות בפסוקים שלנו אינם ידועים. "אמר ר' שמעון בן יוחאי: חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו תפל ולבן" (דברים רבה ט').
נחלקו חכמים האם מדובר במקומות ממשיים שאינם ידועים לנו ממקור אחר או בשמות מקומות הרומזים לנו רמזים:
"ר' יהודה אומר: הריהו אומר 'במדבר בערבה וגו' – אלו עשרה נסיונות שנסו אבותינו את המקום במדבר, ואלו הם: שנים בים, שנים במים, שנים במן, שנים בשליו, אחד בעגל ואחד במדבר פארן במרגלים.
אמר לו ר' יוסי בן דורמסקית: יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים? מעיד אני עלי שמים וארץ שחזרנו על כל המקומות ואינם מקומות שנקראו אלא על שם מאורע..."

לדעת ר' יהודה, ציוני המקום בפסוקים הפותחים את ספר דברים, מציינים את עשרת הנסיונות שניסו אבותינו את הקב"ה במדבר (אבות ה', ד). הפסוק הפותח את הספר מתחיל את דברי התוכחה:
"לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל" (רש"י).
כל ציון מקום מרמז לחטא של העם במדבר. לדוגמא: במדבר – "בשביל מה שהכעיסוהו במדבר שאמרו (שמות טז ג) "מי יתן מותנו" או "מלמד שהיו נותנים בניהם ובנותיהם קטנים וזורקים לתוך חיקו של משה ואומרים לו: בן עמרם, מה אנונה [קרן כלכלית] התקנת להם לאלו? מה פרנסה התקנת להם לאלו?" (ספרי דברים פיסקא א')
לדעת ר' יוסי בן דורמסקית אלו מקומות ממשיים שנקראו על שם מאורע שאירע בהם. אבן עזרא מפרש שייתכן והיו מסעות נוספים שלא הוזכרו בתורה עד כה ומפורטים כאן, או שישנם מקומות בעלי יותר משם אחד, כפי שהר החרמון נקרא בפרשתנו במספר שמות, והמקומות שאיננו מכירים הינם שם נוסף למקומות מוכרים לנו. גם לדעת ר' יוסי בן דורמסקית, מדובר על מקומות בהם עברו בני ישראל במדבר ומוזכרים בראש נאומו של משה כציוני תוכחה.

רש"ר הירש מפרש שציוני המקום נועדו לכוון למקום המדויק בו נאמרו דבריו של משה לעם. בניגוד למקום קבורתו של משה שלא התפרסם, התורה מפרטת לנו בציוני מקום רבים היכן נאמר ספר דברים אל העם. אין מצבה וקבר למשה רבינו, אולם אנו אמורים לדעת היכן בדיוק הוכיח את העם ולימדם תורה ומצוות. "וכאשר יבוא לשם נין ונכד של דור המדבר, הוא יקלוט במקום זה את הד דברו של משה, וכך יתעורר לבו ללכת אחריו בנאמנות ולהמשיך את מפעלו בקרב עמו".
בפירוש הספרי מציע רש"ר הירש שמשה קרא שמות למקומות סביב המישור בו דיבר אל עם ישראל על שם חטאי ישראל במדבר. איזכור חטאי העבר נעשה כדי שיקבלו על עצמם לתקן את העתיד.
גם הנצי"ב, בספרו העמק דבר, מזהה את ציוני המקום כמקומות בעבר הירדן. בניגוד לרש"ר הירש, המפרש שמדובר במקומות המקיפים מישור אחד, הנצי"ב מפרש שמדובר במקומות רבים. לאחר כיבוש עבר הירדן עם ישראל התפזר במקומות שונים, ובשונה מהמסע במדבר, לא היה מרוכז במקום אחד. משה רבינו הקהיל את עם ישראל במקומות שונים ובהם דיבר עמהם לפני מותו. משה יוצא למסע בן שלושים ושבעה ימים בעבר הירדן על מנת להוכיח את העם, לחזק בהם את האמונה, וללמדם תורה ומצוות.

ציון המקומות בראש החומש פותח פתח למהותו של החומש, אם כרמז לתוכחות כבסיס לתיקון העתיד, אם כהפניה למקום בו יהדהדו דברי הספר גם באזני הדורות הבאים, ואם כאיזכור למסע ההתעוררות של משה רבינו בקרב עם ישראל לפני מותו.
דרכו של משה מחייבת אותנו להביט על העבר ומתוך הפנמת המשגים וקבלה לתקנם, לצעוד לבניית חזון העתיד.
 
"יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו
שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך
ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות"

 


אוהד טל -
ראש המרכז
לשליחות ציונית דתית

 
רקע אישי: נולדתי באילת לפני כ-35 שנה, גדלתי בין ההרים לים. למדתי בישיבה התיכונית במצפה רמון ולאחר מכן התגייסתי לצה"ל ושירתתי במשך שלוש שנים כמפקד טנק בחיל השריון. לאחר השירות הצבאי למדתי מספר חודשים בישיבת ההסדר בשדרות ומשם עברתי לעבוד בחברת היי-טק בשם 'אלביט'. מהר מאוד למדתי שלמרות הכסף הטוב שיש בהיי טק, זה לא מעניין אותי ורחוק מהעולם שאליו אני רוצה להיות שייך וכך החלטתי לעזוב את העבודה ולהגשים חלום ישן- לעבור לירושלים ולהדריך סיורים בעיר העתיקה ובמנהרות הכותל. ב"ה הצלחתי להגשים את החלום ובמשך כחמש שנים עסקתי בהדרכה ובניהול פרויקטים חינוכיים מטעם "הקרן למורשת הכותל". במהלך שנות עבודתי בכותל זכיתי לראשונה לפגוש באמת את עם ישראל על כל גווניו– יהודים ממדינות שונות, מסוגים, צבעים וסגנונות שונים וגיליתי את העוצמה האדירה של המפגשים הללו ועד כמה החיבור עם יהודי העולם מרגש ומשמעותי בעיני.
בהמשך עברתי ל'עיר דוד' שם ניהלתי את פרויקט הצלת שרידי הר הבית, פרויקט מדהים העוסק בחיבור של עם ישראל לאחת הסוגיות הכי עמוקות ומורכבות בתודעה שלנו. במהלך השנים, למדתי ניהול מערכות חינוך ולימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן, התחתנתי עם תמר ונולד הבן הראשון שלנו- הראל.
בשלב הזה, החלטנו, אשתי ואני, כי הגיע הזמן לצאת למשימה – שליחות!

על השליחות שלך: יצאנו לשליחות של שנתיים בהולנד (2013-2015). האמת היא שקשה לתאר במילים קצרות את העוצמה של השליחות, כ"כ מדהים היה לגלות שרק ארבע שעות מרחק מהארץ מתקיימים חיים יהודיים כל כך שונים.

אך אתה מרגיש שהשליחות קידמה אותך ברמה האישית? השליחות היא הזדמנות אדירה להיחשף לעולמות חדשים ולהכיר בכך גם את עצמך... הרבה פעמים, אנחנו כישראלים חיים בתחושה שהיהדות היא רק מה שנמצא ב"חצר" שלנו, שאנחנו מכירים כבר את עם ישראל והוא נמצא כולו סביבנו במדינת ישראל, בחו"ל- כך אנחנו לפעמים חושבים- הדבר היהודי היחידי שיש זה חב"ד. ופתאום בשליחות אתה פוגש באמת את העם היהודי הגדול– חיים שלמים וקהילות שלמות. מצד אחד זה מעצים ומצד שני זה מחייב אותך לענווה גדולה.
השליחות מאפשרת לך להיכנס לעמדת השפעה אדירה, קהילה שלמה – צעירים, משפחות, סטודנטים ומבוגרים הצמאים למפגש הזה, המבקשים לקשור את עצמם ואת גורלם בגורלנו, קהילה מלאת הערכה לדמות "השליח"- שליח של ארץ ישראל, של עם ישראל.
השליחות היא "חיבור של לבבות" מפגש אנושי מרגש ומיוחד מאד והתנסות שבונה פרספקטיבה חדשה של חיים וזהות, דבר שקשה למצוא במסלול החיים השגרתי שלנו בארץ.

איך הגעת למרכז השליחות של הציונית הדתית? בסיום השליחות בהולנד היה ברור לי שאני רוצה להמשיך לעסוק בנושא הזה ולחזק את עולם השליחות. יחד עם תנועת המזרחי, תורה מציון ובנ"ע העולמית הקמנו את מרכז השליחות במטרה לעורר את הציבור הדתי לאומי בארץ לנושא.
לאנשים רבים זה חידוש שרוב העם היהודי עדיין נמצא בגלות, התהליכים שעוברים על האחים שלנו שם – נגע התבוללות האיומה האוכל בנו ללא רחם, אנטישמיות, איבוד קשר עם מדינת ישראל- ראשית צמיחת גאולתנו ועוד – אלו דברים שזרים לרובנו לחלוטין והגיע הזמן לשאול את השאלה מה האחריות שלנו כלפיהם, ולא רק מה האחריות שלהם כלפינו.
כיצד נוכל להתעלם? מי יכול להביא תורה שכמו שאומר הרב חיים דרוקמן – היא תורה של אמת שלמה? תורה שמחוברת לארץ ישראל? רק הציבור ציוני דתי שמחובר לתורה ולארץ ישראל.
זוהי לנו זכות וחובה קדושה  

אז מה בעצם אתם עושים? אנחנו עוסקים במהלך של בניית וגיבוש תודעה חדשה בציבור לנושא השליחות ובגיוס שליחים לארגונים השונים בציונות הדתית, הן בטווח הקצר, והן בטווח הארוך. אנחנו פועלים לשם כך במגוון דרכים-  שיחות שאנחנו מקיימים בגרעיני שירות לאומי, בישיבות, מדרשות, מכינות, מכללות להוראה ועוד...
בנייה של תהליכים חינוכיים כבר מגיל צעיר בישיבות תיכוניות ואולפנות על יהודי חוץ לארץ.
אנו פעילים מאד במדיה החברתית ובונים אתר אינטרנט חדש שינגיש לציבור את המידע על מגוון הארגונים ומסלולי השליחות
קיימנו כבר מספר כנסים בנושא לציבור הרחב ולשליחים היוצאים
אנחנו מקיימים מפגשים עם רבנים ומובילי דעת קהל על מנת לרתום אותם למשימה ודרכם להגיע לשאר הציבור ועוד...
ב"ה יש עוד הרבה עבודה, 'את אחי אנוכי מבקש'!


 
תמונות מהשטח
המשפחה הראשונה לצאת לשליחות - הרב ידידיה ונטע נוימן, ראש הכולל החדש של מונטריאול 
הרב רפאל ואורית אזוגי, ראש הכולל החדש בממפיס, נפרדים מהמשפחות וממריאים ליעד!

  אריק ספיקר                                                    בשיתוף עם     


רכז פרוייקט "ללמוד" וראש דסק אירופה בתורה מציון

ימת הכנרת היא מקור המים החשובים ביותר במדינת ישראל ואחד מאזורי התיירות המרכזיים בה. כרבע ממי השתייה של המדינה נשאבים ממנה.
גובה פני המים של הכנרת מהווה נושא של אינטרס לאומי. רבות מדובר ומדווח בתקשורת על גובה פני המים - בחורף לאחר הגשמים ובקיץ לאחר היובש. הגובה הממוצע הוא של 210 מטר מתחת לפני הים ובכך הכנרת היא בעצם הימה המתוקה הנמוכה ביותר בעולם.

לכנרת קו עליון תחתון שמחייב את פתיחת הסחר בדגניה כדי למנוע הצפה, וקו עליון תחתון אשר מחייב את עצירת השאיבה כדי למנוע ייבוש יתר. עם השנים הורד הקו התחתון והיום הכנרת נמצאת כמעט תמיד מתחת לקו זה. לכן נקבע קו שחור בגובה -214 מטר. שטח פני האגם הוא כ-168 קמ"ר והעומק המרבי כ-44 מ'.
הבקע הסורי אפריקאי המוכר לנו כל כך, הוא זה שיצר את הבדלי הגובה המרשימים מסביב לכנרת, כ-550 מטר בין פסגות ההרים שמבסיס לה לבין עומק המים. 

כמות המים השנתית הממוצעת הנכנסת לאגם נאמדת בכ־870 מיליון מטר קוב. מתוך זה כ-270 מתאדים, כ-430 נשאבים למוביל הארצי, כ-120 משומשים לצריכה מקומית או מועברים לממלכת ירדן על פי הסכם שנחתם עמה ורק כ-70 ממשיכים לנהר הירדן דרך סכר דגניה.
העונה הגשומה ביותר הרשומה היא חורף תשכ"ט (1968-1969), בה כמות המים הייתה כמעט פי שניים מהמומצע - 1538 מיליון מטר קוב.

התפיסה הרווחת היא שמקור השם מגיע מצורתה של הימה הדומה מאוד לנבל, הוא הכינור המקראי. אולם ככל הנראה זהו לא המקור היות והשם קדום מאוד ולא היו מפות של הימה בתקופות אלה. השם הופיע בפרשת השבוע האחרונה, בתיאורי גבולות הארץ: "וְיָרַד הַגְּבֻל וּמָחָה עַל-כֶּתֶף יָם-כִּנֶּרֶת קֵדְמָה"


 
יישר כח
לארי כ"ץ
שענה את התשובה הנכונה

                        


היכן התמונה הזו צולמה?

תשובות יש לשלוח למייל:
arik@torahmitzion.org

התשובה הנכונה, מידע מורחב על
      האתר ושם המזהה הראשון        יפורסמו בעלון של שבוע הבא.

 

 תורה מציון הינה תנועה תורנית ציונית המקיימת חיבור אנושי בין יהודי העולם המבוסס על מרכזים תורניים ציוניים, ומגוון ערוצי השפעה עדכניים.

  מזה 20 שנים תורה מציון מכשירה ושולחת שליחים - רווקים רווקות ומשפחות, לתפקידים חינוכיים בקהילות ברחבי העולם.

מעל ל- 1200 שליחי תורה מציון בעבר ובהווה מעשירים ומעצימים את אחינו בתפוצות. 
הם מחזקים זהות היהודית, מהדקים את הקשר לישראל ומעודדים עליה.

 
Like https://www.facebook.com/ShlichutTorahMitzion/?fref=ts on Facebook
בשיתוף