Copy
View this email in your browser
פנחס |  י"ז תמוז תשע"ו  |  23 יולי 2016  |  עלון מספר 159

כרמי רונן    


שליח בדייטון (תשס"ה-תשס"ו)
כיום מנהל אולפני גיור באור עציון

גם כשטוב לך על הלב


 יעקב וינברגר השישה,  היה ניצול שואה ממונקאטש הונגריה, שהקדיש את כל חייו לזכרון השואה, בכוחותיו שלו. לאחר שחזר יעקב מהמחנות, הקדיש את כל חייו לזכרון השואה. ליעקב היה סלוגן, משפט, אותו היה מפיץ, בעיר ילדותי בנהריה – מקום מגוריו של יעקב לאחר שעלה לארץ. את המשפט שלו היה תולה יעקב בבתי כנסת, מרכזים קהילתיים ובתי ספר. "גם אם טוב לך על הלב, זכור את השואה. יעקב." המשפט היה ממוסגר בתמונה עם אותיות בפונט "חיים" – במתכונת הודעת אבל. יעקב הוציא שני ספרים, בהם אף עדויות של ניצולים תושבי נהריה. בסגנון הכתיבה הבלתי שגרתי שלו, יעקב כתב כאחרון "הטוקבקיסטים" זועם, צועק , שורט – מנסה להעביר את המסר שלו, כאילו הוא הניצול האחרון. לשם משפחתם, וינברגר, הוסיפו יעקב ואשתו את השם – "השישה", לזכר ששת המיליונים שנספו בשואה. יעקב הלך לעולמו בגיל 87, לפני חודש ימים ונקבר בהלוויה מצומצמת בבית הקברות שבעיר.

שבועיים לאחר פטירתו של יעקב נפטר בארה"ב, באותו גיל, חתן פרס נובל לשלום, הסופר אלי ויזל. גם הוא, כמו יעקב, הגיע ממשפחה שומרת מצוות מסיגט, טרנסילבניה, דוברי הונגרית. גם הוא, כמו יעקב, עבר את מסע הייסורים האיום, שבמהלכו נלקחה ממנו כל משפחתו. אלי ויזל התבלט ביכולתו הספרותית, אך שנים לא כתב דבר על זכרון השואה "אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה" היה אומר. לאחר שנים החל לכתוב את זיכרונותיו. מתוך 50 הספרים אותם כתב אלי ויזל ארבע ספרים עסקו בשואה הפרטית שלו. בסגנונו המיוחד הצליח אלי ויזל להנגיש את זכר השואה למיליוני אמריקאים ואירופאים.

יהושע ופנחס
פרשת פנחס עוסקת בשני מנהיגים – פנחס ויהושע. יהושע הוא המנהיג שמקבל את אורו ממשה. "פני משה כחמה ויהושע כלבנה". המנהיג המשמש את משה ומוכשר לאורך תקופה ארוכה לקבל את ההנהגה. המנהיג שידאג להמשכיות וליציבות של העם הזה. שינהל משברים, ו"יסבל כל אחד ואחד (מהעם) לפי דעתו" (ילקוט שמעוני). יהושע המנהיג שעד עתה "לא ימיש מתוך האוהל", ולכן שמנהיגים כמו אלדד ומידד מתנבאים במחנה בניגוד להיררכיה המקובלת הוא מבקש ממשה "אדני משה כלאם". אצל יהושע הישיבה באוהל והיציבות הם הדרך.

ולעומתו פנחס, האיש שכאשר "וישב ישראל בשיטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב" (במדבר כה, א) ו"אין ישיבה בכל מקום כי אם קללה"(ספרי) – פנחס הוא המנהיג ש"מנער" את העם – שכשכולם יושבים ושותקים, הוא צועק, קם ועושה מעשה. מעשה שיש בו צד של קנאות, של חריגה מה"מקובל" בחברה. מעשה שלא שומר על הסטטוס קוו, וגורם לחוסר יציבות ואיזון בשגרת החיים של העם.
 
ההתמודדות עם התבוללות ליוותה את עם ישראל לאורך כל הדורות. מעשה זמרי, נשיא בית אב לשמעוני, היה חציה של קו אדום. כשקם מנהיג ולעיני כולם נותן לגיטימציה למעשה הנורא, רק פנחס היה יכול לעצור את זה. אם כל הכבוד למילים היפות, ולהכלה ולרצון לא לערער את העולם הקיים, מישהו צרך לקום ולעשות מעשה. המנהיגות של פנחס, במעשה שליחות, היתה מתאימה לאותו הרגע, וגם אז רק לאחר שהקב"ה נותן לו את "בריתי שלום".

שמחה ואדישות
אלי ויזל ויעקב וינברגר השישה הם שני ניצולי השואה שנולדו באותה שנה במרחק לא גדול זה מזה. שניהם ניצולי שואה שעשו את אותו מסע ייסורים לרמפה של אושוויץ, ובצעדות המוות. שניהם הקדישו את חייהם לזיכרון השואה – ככל יכולתם. האחד פנחס – בוטה, חד, צורם. השני יהושע – קרוב למנהיגי העולם והדתות השונות, סופר בחסד וחתן פרס נובל לשלום. האחד צועק ודורש כשגם שטוב לנו על הלב נזכור את השואה. והשני ביקש מהעולם לפחות לא להשאר אדיש:
 
"ההפך מאהבה אינו שנאה, הוא אדישות. ההפך מיופי אינו כיעור, הוא אדישות. ההפך מאמונה אינו כפירה, הוא אדישות. וההפך מחיים אינו מוות,  הוא אדישות לחיים ולמוות".

יהי זכרם ברוך.



טקס ברכת הדרך
לשליחי תשע"ז

אחרי סמינר הכשרה אינטנסיבי של 5 ימים במגדל עוז, ביום ראשון האחרון קיימנו את טקס ברכת הדרך ה-21 של תורה מציון. האירוע התקיים זה השנה השלישית בקמפוס הרכז האקדמי לב בירושלים, ומסמל את השלב האחרון בתהליך גיוס, מיון והכשרת שליחי תשע"ז. מכאן והלאה השליחים יתחילו לצאת לכיוון 16 יעדי תורה מציון ברחבי העולם. מעל ל-150 שליחים הורים, ובני משפחה באו להשתתף בטקס.
 
כיבדו אותנו בדברי ברכה מר זאב אלקין, השר לענייני ירושלים ומורשת, הרב יצחק נריה, ראש כולל לשעבר במונטריאול וראש ישיבת תורה בציון בהווה, הרב יוסף צבי רימון, ראש בית המדרש של המרכז האקדמי לב ורב קהילה באלון שבות והרב דורון פרץ, מנכ"ל תנועת המזרחי העולמי
 
זכינו לשמוע את סיפורים של של ג'וש ורומי סוסמן, שעלו לישראל מפטומק, ארה"ב. רומי שיתפה את הנוכחים בגורם שבסופו של דבר הכריע את הכף וגרם להם לעלות לארץ:
אנחנו כאן רק בגלל תורה מציון... [למרות ש]הם לא ראו את הניצוץ שהם הדליקו בנו במהלך שליחותם...
ג'וש שאל אותי 'כמו מי את רוצה שהילדים שלך יהיו? כמו מי את רוצה להיות? את מי את מעריכה הכי הרבה?'
וכל השמות שחשבתי עליהם היו שליחי תורה מציון

אז הוא אמר לי: 'אז מה אנחנו עושים כאן (בארה"ב)?
 
משפחת סוסמן חוגגים 12 שנים מאז עלייתם ארצה. הם גרים, יחד עם ששת ילדיהם, בנווה דניאל, ליד השליחים השפיעו עליהם בצורה כל כך משמעותית.
 
היה ערב מרגש ומעורר השראה!
אנו מאחלים הצלחה לכל שליחי תשע"ז היוצאים!
 
תמונות מהשטח
אמנם רוב העולם נמצא כבר עמוק בתוך חופשת הקיץ, אבל הכולל במינכן עוד ממשיך לפעול!
מימין: פעילות סטודנטים
משמאל: מפגש סיכום לתכנית 'בת מצווה' לנשות הקהילה
הרב פיני הכט, רב קהילת מרה רוד, קייפטאון, נפגש בישראל עם בחורי תשע"ה - עמיעד נבון, גבע פרנקל, שבי בוזנח ומאיר רוזנבלט
עדי ואיתן סולומון מסיימים שנתיים שליחות בסנט לואיס 
אנו מאחלים להם קליטה מהירה והצלחה בהמשך הדרך!

  אריק ספיקר                                                    בשיתוף עם     


רכז פרוייקט "ללמוד" וראש דסק אירופה בתורה מציון

אחד המאפיינים היחודיים ביותר של בית הכנסת העתיק בציפורי הוא כיוון התפילה. בית הכנסת לא פונה לכיוון ירושלים אלא לכיוון מערב, לפי הדעה המופיעה בגמרא (שלא התקבלה להלכה) שהיות והשכינה תמיד במערב יש להתפלל לכיוון זה מכל מקום.

בית הכנסת שנתגלה בחפירות ארכיאולוגיות של האוניברסיטה העברית בתשנ"ד (1994) מתואך למאה ה-5. המאפיין המוכר ביותר הוא הפסיפס המפורסם והמרהיב של בית הכנסת.

במרכז הרצפה גלגל המזלות ובמרכז הגלגל כוכב השמש רוכב על מרכבה רתומה לארבעה סוסים. בניגוד להקשר האסטרולוגי של גלגלי המזלות אליו אנחנו רגילים היום (האסור על פי ההלכה), בתקופה זו הגלגלים סימלו את עונות השנה החקלאיות, נושא שכמובן מוצא את מקומו בתפילות שלנו עד היום.
בנוסף לסמלים אלו הנמצאים במרכז, זרועות הפסיפס מלאים בציורים של סיפורים תנ"כיים כגון עקדת יצחק, הקדשת אהרון, עבודת המקדש וציור ארון הקודש.
הכיתובים בפסיפס ובבית הכנסת כתובים ב-3 שפות: עברית - שפת הקודש. יוונית - שפת הממשל וארמית - השפה המדוברת על ידי רוב העם באזור.

בציפורי היה קיים יישוב כבר בימי בית ראשון ולפי הגמרא העיר הייתה מוקפת חומה מימי יהושע בן נון, אבל העיר תפסה חשיבות רבה בימי בית שני.

לפי התלמוד מקור השם ציפורי הוא משום שהעיר "יושבת בראש ההר כצפור".

 
יישר כח
לשלי מרקוביץ'

שענתה את התשובה הנכונה

                        


היכן התמונה הזו צולמה?

תשובות יש לשלוח למייל:
arik@torahmitzion.org

התשובה הנכונה, מידע מורחב על
      האתר ושם המזהה הראשון        יפורסמו בעלון של שבוע הבא.

 

 תורה מציון הינה תנועה תורנית ציונית המקיימת חיבור אנושי בין יהודי העולם המבוסס על מרכזים תורניים ציוניים, ומגוון ערוצי השפעה עדכניים.

  מזה 20 שנים תורה מציון מכשירה ושולחת שליחים - רווקים רווקות ומשפחות, לתפקידים חינוכיים בקהילות ברחבי העולם.

מעל ל- 1200 שליחי תורה מציון בעבר ובהווה מעשירים ומעצימים את אחינו בתפוצות. 
הם מחזקים זהות היהודית, מהדקים את הקשר לישראל ומעודדים עליה.

 
Like https://www.facebook.com/ShlichutTorahMitzion/?fref=ts on Facebook
בשיתוף