Copy
View this email in your browser
העלון מוקדש לעילוי נשמתם של
סטאן קאהן ז"ל (תומך ופעיל בכולל בקייפטאון)
יחיאל שוסטק ז"ל, אביו של צבי שוסטק (ממקימי תו"מ דטרויט ונשיא תו"מ ישראל לשעבר)
 

בהר |  כ' אייר תשע"ה  |  9 במאי 2015  |  עלון מספר 99

חנוך שלו       


(שליח לשעבר במלבורן (תשס"ג- תשס"ד 
כיום מהנדס בתעשייה האוירית


"וכי ימוך אחיך" 
 

פרשת בהר מתחלקת באופן כמעט שווה לשני חצאים.
החצי האחד מתעסק במצוות יובל ושמטה. החלק השני מתמקד במגוון מצוות גאולה הקרקע והאדם. בקריאה רציפה לחצאים אלה מגמות ואוירה הפוכים.

החלק הראשון, פרק כ"ה, פסוקים א'-כ"ד, הולך ועולה לו מהר סיני שבמדבר אל שנת השמיטה. משם ממשיך ומטפס אל מצוות היובל. ממשיך החלק הראשון ומגיע לשיאים חדשים של "ונתנה הארץ יבולה" (פס' י"ט) ועד ברכת 3 השנים המבורכות שאפילו "עד השנה התשיעית, עד בוא תבואתה, תאכלו ישן" (כ"ב). בקצהו העליון של החלק הראשון – הצהרת הבעלות המלאה של הקב"ה – "כי לי הארץ" (כ"ג). אוטופיה.
כנגדו, בהיפוך גמור, החלק השני (פס' כ"ה-נ"ה) מתאר בעצם תהליך עגום ועצוב של אדם היורד מנכסיו. תחילה, בעל הקרקע נאלץ, בצוק העיתים, למכור חלק מהאחוזה המשפחתית, נחלת אבותיו. "כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו" (כ"ה). בהמשך, לצערו ולצערנו, כנראה שהכסף שצבר ממכירת הקרקע לא הושקע נכון וירד גם הוא לטמיון. אחינו נדרש, לא עלינו, להלוואות. "כי ימוך אחיך ומטה ידו עמך" (ל"ה). גם זה, כנראה, לא עזר ואחינו איבד את כל כספו. בין אם בעל כרחו או בין אם חלילה התגלגל לגניבה כדי לשרוד, הגיע האח למצב של עבדות. "כי ימוך אחיך ונמכר לך" (ל"ט). קיוינו שזה תחתית המדריגה, אך לא. אחינו בהזדמנות מאוחרת יותר, לאחר ששוחרר, מצא את עצמו נמכר לעבד ואפילו לא לאחיו, "וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך" (מ"ז). החלק השני מסתיים בסימטריות לחלק הראשון. גם כאן הצהרת הבעלות המלאה של הקב"ה אבל לא לארץ אלא לעם – "כי לי בני ישראל עבדים" (נ"ה).
אכן בתום החלק השני, כבר לא נותר דבר מטעמה הטוב של תבואת הישן המבורכת של ברכת 3 השנים. האם ניתן לחבר את שני ההפכים האלה? האם ישנו סיפור אחד מאחד?

כדי לבנות קוהרנטיות אחת לכלל הפרשה נעיין שוב בפסוקים. ניתן לזהות כי שזורים 2 קבוצות נושאים שאינם עולים בקנה אחד עם המגמה העולה ויורדת של הפרשה כפי שתואר לעיל. הקבוצה הראשונה שזורים איסורי הונאה (כ"ה, י"ד-י"ז) בחלק הראשון של הפרשה, פרק השמיטה והיובל. אמנם נכון שפסוקים אלה מובאים אגב הקשר היובל אך מיקומם מפתיע. הרי פירוט ענייני יותר מובא בחלק השני, במקום הרבה יותר אפליקטיבי, אגב אותו אח שמכר את חלק אחוזתו ומנסה לגאול אותו חזרה לכשאסף כספו (כ"ז). הקבוצה השניה, חותמת את החלק השני ואיתו נחתמת הפרשה. בקבוצה זו מופיעים אסורי עבודה זרה, שמירת שבת ומורא מקדש. אלה בכלל לא נראים מתאימים לפרשייתנו, לא לחלקה הראשון ולא לחלקה השני.
אלא שכפרטים היוצאים מן הכלל, באים הם ללמד על הכלל כולו. ננסה להבין כיצד.

מהי בעצם הסכנה במצוות יובל? מצוות יובל מבטיחה אפילו לאותו שנאלץ להפרד מקרקעות יקרות, כי בתום תקופה סבירה, יחזור הוא להיות בעל הבית על קרקעותיו. מנגנון זה עלול ליצור רושם מוטעה שאני בעל הבית על הקרקע. רושם זה הוא שעומד בשורש בטחונו המופרז של מי שחוטא בהונאה. בעל ההונאה מרגיש חסין, בלתי-פגיע ועל כן אינו בוחל בהטעיות ובחישובי שנים קצת מוטים על מנת להרוויח עוד כמה שקלים. בא הקב"ה בסוף החלק הראשון, ברום האוטופיה המסוכנת ומעמיד את העם במקומו שלא לטעות – "כי לי הארץ". אתם? "כי גרים ותושבים אתם עמדי". אתם הזמניים כאן.
חלקה השני של הפרשה ממשיכה בנקודה בה בעל הבית אכן חוטא ושוכח. אם חלילה מישהו שוכח – ולא קולט את המסר העיקרי הזה של החלק הראשון האוטופי, אזי, חלילה, מתגלגל הוא ללמוד בדרך הקשה מהי בעלות ומהי גרות. תחילה מאבד אחיזה באחוזה. אח"כ מאבד בטחון כלכלי ואיתו מאבד את הבטחון העצמי. בהמשך יאבד את עצמאותו האישית ובהמשך עלול הוא לאבד גם את זהותו. בקצה זה של בירא עמיקתא, מרים מחדש הקב"ה את האדם ומזכיר לו "כי לי בני ישראל עבדים". אפילו בנקודה השפלה ביותר – אתה לא באמת עבד, כי מעולם לא היית בן חורין. תמיד היית עבד ה'.

כך גם בחתימת הפרשה. חבר טוב האיר את עיני כיצד איסור עבודה זרה, שמירת שבת ומורא מקדש המופיעים בסוף הפרשה מהווים תמרור לסף מינימום. כביכול לאמר, כי גם בשפל המדרגה, בסטטוס של עבד לגר תושב, הרשימה הבסיסית הזו חייבת להישמר. אחריותו של אותו אח שמך הוא לשמור על זהותו דרך חבילה בסיסית זו. שמירה על מצוות אלה הינה ערובה והצדקה ליציאתו חזרה, בבוא העת, לאיגרא רמא.

"שיויתי ה' לנגדי תמיד"
(תהילים ט"ז, ח')

כי "לה' הארץ ומלואה, תבל ויושבי בה"
(תהלים, כ"ד, ג')


Hanoch Shalev
Jbul.ahu@gmail.com
ShabbatShalev.WordPress.com
מפעילות כולל מינכן
!יום העצמאות
     ביקור של הרב פרופסור נריה גוטל
נשיא מכללת אורות ישראל
  לימוד בנות                                ערב פונדו עם הסטודנטים         
ישרא-תג

אריק ספיקר     


רכז פרוייקט "ללמוד" וראש דסק אירופה בתורה מציון

 

אנדרטת מגילת האש הינה יצירה מרשימה של 
הפסל, ניצול השואה, נתן רפפורט, המוכר בעיקר בעקבות הפסל שלו לציון מרד גטו וורשה, אשר ממוקמת כיום בעיר וורשה, ועם העתק בכיכר המרכזית של מוזיאון יד ושם.
 
האנדרטה ממוקמת באזור הרי ירושלים, ביער הקדושים, יער שכולל כ-6 מיליון עצים אשר ננטעו לזכרם של נספי השואה. היער כולו והאנדרטה הינם פרי יוזמה משותפת של ארגון בני-ברית בארה"ב והקק"ל.
 
האנדרטה עצמה בנויה כשני עמודים, מעין גווילי ספר תורה, כאשר העמוד האחד מסמל את זוועות השואה והוא מתחבר לעמוד השני שמסמל את תקומת העם בארץ ישראל. החלק המרתק באמת הינו נקודת החיבור בין 2 העמודים בו ניתן לראות את ניצולי השואה מגיעים באניות בארץ. משם העמוד מתקדם לאירועי הקמת הארץ עד לשחרור הכותל במלחמת ששת הימים ועם רמזים לגאולה השלמה עם תיאור של דוד המלך ויחזקאל הנביא.
 
נתן רפפורט, יוצר האנדרטה, הוא יליד וורשה, וכל בני משפחתו נספו בשואה. אחר המלחמה חזר לוורשה ויצר אנדרטה לזכר מורדי גטו וורשה. עובדה מעניינת לגביו הוא שהוא היה אומן דמוקרט, כך שהוא היה יוצר שני דגמים שונים של היצירות שלו והיה נותן לחברי הקיבוץ שלו להחליט איזו יצירה טובה יותר.
 


 יישר כח 
לרפי חתוכה


שענה את
התשובה הנכונה

                                                                                          

היכן התמונה הזו צולמה?

תשובות יש לשלוח למייל:
arik@torahmitzion.org

התשובה הנכונה, מידע מורחב
על האתר ושם המזהה הראשון יפורסמו בעלון של שבוע הבא.
 

 

 

     תורה מציון הינה תנועה תורנית ציונית המקיימת חיבור אנושי בין יהודי העולם המבוסס על מרכזים תורניים ציוניים, ומגוון ערוצי השפעה עדכניים.

  מזה 18 שנים תורה מציון מכשירה ושולחת שליחים - רווקים רווקות ומשפחות, לתפקידים חינוכיים בקהילות ברחבי העולם.
מעל ל- 1000 שליחי תורה מציון בעבר ובהווה מעשירים ומעצימים את אחינו בתפוצות. 

  הם מחזקים זהות היהודית, מהדקים את הקשר                   לישראל ומעודדים עליה.

 

 
 
אנו מזמינים אתכם להתרשם ולסייע למיזם חדשני של בוגרינו, שלמה בלס (קייפטאון, תשנ"ח)

ציונות באנימציה

 
 בשיתוף עם