Copy
View this email in your browser
במדבר |  כ"ז אייר תשע"ו  |  4 יוני 2016  |  עלון מספר 152
מזל טוב להאוורד וונסה ג'קסון לרגל בר מצווה של בנם!
מזל טוב לקרול ודוד נובוסלר לרגל חתונת בתם רבקה לאלישע קופיאצקי!

הרב זאב רונס    


שליח לשעבר בממפיס (תשנ"ח) 
כיום ר"מ בישיבת נתיב מאיר בירושלים

מהמדבר לירושלים


עניינים רבים ומגוונים מסופרים בספר במדבר: חטא המרגלים, חטא עדת קורח, מעשה פנחס ועוד. מעניין הוא שחז"ל קראו לחומש זה דווקא על שם עניין שולי לכאורה המופיע בו. חז"ל קראו לחומש במדבר "חומש הפקודים", על שם המפקד בו פותח הספר ומפקד נוסף המופיע בפרשת פנחס. מדוע מתוך כל ענייני הספר, נבחר דווקא עניין הפקודים כשם לספר?

הנצי"ב בהקדמתו לספר במדבר, מציין שישנם מספר הבדלים בין שני המפקדים. לדוגמא, במפקד בפרשתנו מונים קודם את שבט אפרים ואחריו את שבט מנשה. ואילו בפרשת פנחס הם מופיעים לפי סדר הפוך.

 לדעת הנצי"ב הבדל זה הוא מהותי. המפקד בפרשתנו משקף את הנהגת ה' עם ישראל במדבר, הנהגה ניסית מעל דרך הטבע. לעומתו, המפקד בפרשת פנחס נעשה בשנת הארבעים להיות ישראל במדבר, השנה בה עברה ההנהגה להנהגה טבעית, וזאת כהכנה לכניסה לארץ.

בפרשת במדבר מנו את אפרים לפני מנשה, משום שדרגתו הרוחנית של אפרים הייתה גדולה יותר וממילא  כשמדובר על הנהגה ניסית, מקדימים את בעל הדרגה הרוחנית. אמנם, לקראת הכניסה לארץ כשההנהגה השתנתה ועברה להנהגה טבעית, הרי שאז מנשה קודם כי בעניינים מעשיים - "בהליכות העולם", היה מנשה גדול מאפרים.

בדומה לכך, הנצי"ב בפרשת 'ויחי' (בראשית מח, יד), מסביר את התנהגותו של יעקב אבינו ששיכל את ידיו בבואו לברך את נכדיו. יעקב בכוונה שם את יד ימינו על ראש אפרים ואת שמאלו על ראש מנשה, אך הוא בכוונה העמיד את אפרים לשמאלו ואת מנשה לימינו ושיכל את ידיו. זאת כדי שעל אפרים יונח יד ימינו של יעקב אך הוא יעמוד על יד רגלו השמאלית. אצל מנשה המצב הפוך, הוא עומד ליד רגל ימינו של יעקב אך על ראשו מונחת ידו השמאלית.

היד הוא הכלי בו מבצעים את מחשבות השכל והוא מחובר לצד העליון בגוף האדם, הרגלים הם האיבר איתם עומדים על הקרקע, הם בחלקו התחתון של הגוף ומחברים את האדם לאדמה.

אפרים שכוחו היה ברוחניות, קיבל את יד ימין כי הברכה הרוחנית היתה החזקה אצלו. הוא אמנם קיבל גם ברכה גשמית כדי שיוכל להסתדר בעולם ולכן הוא הועמד ליד רגלו של יעקב, אך ליד רגל שמאל, כי עיקר עניינו של אפרים הוא ברוח. מנשה לעומת זאת, הועמד ליד רגל ימין כי הברכה הגשמית היתה החזקה והעיקר בשבילו אך גם הוא מקבל ברכה רוחנית, אך ביד שמאלו של יעקב.

לפי הנצי"ב ספר במדבר נקרא דוקא "חומש הפקודים", כי עניינו של הספר הוא המעבר מההנהגה הניסית להנהגה הטבעית ושינוי זה בא לידי ביטוי והדגשה, בשני המפקדים שבספר ובהבדלים שביניהם.

על הפסוק: "ויבדל אלקים בין האור ובין החשך" דורשים חז"ל (בראשית רבה, פרשת בראשית פרשה ג) "כנגד ספר במדבר, שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ". כלומר שההבדלה והמעבר בין אור לחושך מופיע בספר במדבר במעבר בין ההנהגה הניסית, הגלויה והמאירה של יוצאי מצרים לבין ההנהגה הטבעית, הנסתרת והחשוכה של באי הארץ.

ההנהגה הניסית מכונה "אור" כי רואים את יד ה' בבירור ללא מקום לספיקות. ואילו בחושך, בהנהגה הטבעית, הקב"ה נסתר ונעלם. אמנם בהנהגה של "אור" רואים את האמת בבירור, אך תפקידו של האדם הוא דוקא למצוא את ה"אור" שבתוך ה"חושך".

ה"נפש החיים" (שער א', פרק ו' ע"פ ביאור המכתב מאליהו ח"ב עמ' 138) מסביר את חטא אדם הראשון בכך שרצה לאכול מעץ הדעת כדי להגביר את קידוש ה' שייגרם מכך שיעבוד את ה' ויעמוד בניסיון כשיש לו יצר הרע, לעומת עשיית הטוב כשהוא מנוהל ע"י יצר הטוב בלבד. חטאו היה בכך שהוא הלך נגד ציוויו המפורש של הקב"ה, למרות שכוונותיו היו חיוביות.

חטא המרגלים היה בדיוק הפוך. הם נצטוו להיכנס לארץ ישראל ולעבור להנהגה טבעית, ומזה הם חששו. הם רצו להמשיך ולעבוד את ה' בהנהגה הניסית אליו הם התרגלו. גם הם, שרצו לעבור על ציוויו של ה', נענשו.

תקופת המדבר נועדה כהכנה לכניסה לארץ. עם ישראל, שהיה במ"ט שערי טומאה במצרים, לא יכלו להיכנס מיד לארץ ולהגיע לרמה הרוחנית אליו הם מיועדים. לכך נצרך שלב מעבר. בשלב המעבר הקב"ה מחזק את ביטחונם ואמונתם בו ומשריש בתוכם את הידיעה שה' מנהל את העולם. וזאת, במטרה שמסר זה כל כך יופנם בקרבם שגם אחר שההנהגה תתחלף והם ימצאו את עצמם ב"חושך" הם עדיין ידעו כיצד להתנהל ואיך להתקדם.

אך לעיתים, כשהאדם מתרחק כ"כ מהאור והחושך מתגבר, הוא הולך לגמרי לאיבוד. כשאדם הולך בלילה בחושך מוחלט ואיבד את חוש הכיוון, הוא לא יודע לאן לפנות. אז מגיע ברק שמאיר בהבזק, לשבריר שנייה את החושך. אך שנייה זו מספיקה עבורו בשביל למצוא את הכיוון. ברגע שהוא יודע את הכיוון הוא כבר מסוגל להמשיך להתקדם בחושך.

אנו חיים בעולם של חושך, עולם בו השגחת ה' אינה גלויה ונראית לכל, אך לעיתים הקב"ה עושה הבזקים של אור בכדי להזכיר לנו היכן אנו נמצאים ולאן פנינו מועדות.

אחד מהבזקים אלה היה לפני ארבעים ותשע שנה בכ"ח באייר תשכ"ז. כאשר המצב היה חשוך לגמרי ואנשים נכנסו לייאוש ואיבדו כל תקווה, הקב"ה הזכיר לנו שיש לנו אבא בשמים שמשגיח ושומר וש"נצח ישראל לא ישקר".

תפקידנו הוא לנצל ולהיזכר בהבזקים בכדי להתחזק באמונה בה', להבין את תפקידנו בעולם ולהמשיך לגלות האור שמוחבא בתוך החושך. אם כך נעשה, נזכה בעזרת ה', שיקוים בנו הפסוק "יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (תהלים פרק קכח, ה) ונראה בחוש "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו פרק ב, ג).


הכר את הפרויקט:
בית מדרש בוקר 
בבקעה

בית מדרש בוקר הינה תכנית שבועית שמתקיימת בבית הכנסת ניצנים, בשכונת בקעה בירושלים. בכל יום חמישי מועברים שיעורים באנגלית, שמאתגרים אינטלקטואלית ורוחנית את השומעים. עשרות אנשים (רובם ככולם עולים) מגיעים כל שבוע, וזוכים ללמוד על מגוון נושאים – פרשת השבוע, חגים או סוגיות הלכתיות אקטואליות. לאחר השיעור הראשון מוגש כיבוד קל, ולאחריו שיעור נוסף, שמתמקד בפרשת השבוע בראייה חסידית. התכנית מהווה פלטפורמה לשליחי עבר שלנו להמשיך את שליחותם גם בארץ, ועבור עולים להמשיך את התפתחותם הרוחנית בישראל.
 
איך הכל התחיל? הרעיון לבימ"ד בוקר נולד ב-2013 בזמן שיחה מזדמנות בין זאב שוורץ (מנכ"ל תו"מ) והרולד פרוליך, שהיה שותף פעיל בכולל בקליבלנד עד עלייתו ב-2007. בית המדרש מיועד לתת מענה לעולים הרבים בדרום ירושלים, שמחפשים לשמוע מתורת ארץ ישראל, אבל באנגלית, ומפי מרצים שמבינים אותם ואת ההקשר התרבותי ממנו הם באו. בהנהגתם של הרולד, פיל שוורץ (עולה מטורונטו) וז'ק גורלין (שעלה מוושינגטון), הפרוייקט יצא לדרך
 
מי הם הדוברים? המרצים הקבועים הינם רובם כולם ראשי כולל של תו"מ לשעבר – הרב יהודה זוסמן, ראש כולל בשיקגו לשעבר (1999-2002) וכיום ראש ישיבת ארץ הצבי, הרב גדעון וייצמן, ראש כולל בקנזס לשעבר (1998-2000) וכיום מנהל המחלקה לדוברי אנגלית במכון פוע"ה, הרב נחמיה טיילור, יועץ תורני של תו"מ וראש תכנית הכשרת רבנים שליחות חו"ל באוניברסיטת בר אילן, והרב הרצל הפטר, ראש כולל לשעבר בקילבלנד (1995-1997).

ישנם גם מרצים אורחים שמגיעים פעם בחודש-חודשיים, שכוללים את הרב משה אברמן (ראש כולל לשעבר בשיקגו, 1997-1999), הרב מנחם ליבטאג, הרב שי פינקלשטיין (ראש כולל לשעבר בממפיס, 2000-2005), הרב דניאל וולף (שליח לשעבר בקליבלנד, 2000-2001) והרב דוד סתיו.

מי מגיע לשיעורים? השנה האחרונה רשמה עלייה קבועה במספר המשתתפים, כאשר גדלנו מכ-20 משתתפים כל שבוע בתחילת השנה ל-40 כיום. ישנם הרבה לומדים קבועים, אך גם פרצופים חדשים כל שבוע!

לפרטים נוספים: beitmidrashboker@gmail.com
תמונות מהשטח
פיתות ומרשמלו לכבוד בתורה מציון ממפיס
צליית משמלו לכבוד ל"ג בעומר במונטריאול
על האש האחרון עם 'כיתת הכולל' של תורה מציון וושינגטון
חגיגת ל"ג בעומר עם סטודנטים 
בתורה מציון 
מינכן

  אריק ספיקר                                                    בשיתוף עם     


רכז פרוייקט "ללמוד" וראש דסק אירופה בתורה מציון

המבנה החצי-בנוי אותו ראיתם בתמונה בשבוע שעבר אמור היה להיות ארמון הקיץ הרשמי והמפואר עבור המלך חוסיין, מלך ירדן הקודם. 

בניית הארמון הייתה תגובה על החלטת מדינת לישראל לבנות את משכן הנשיא במערב הבירה. 

הבניה החלה פחות משנה לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, אך הבנייה הופסקה, כמובן, לאחר שגדוד 96 של חטיבת הראל כבשה את המקום האסטרטגי לאחר קרב יחסית קצר.

ארמון חוסיין שוכן על גבעה הקרויה תל אל פוּל השוכן בין השכונות פסגת זאב, שועפאט ובית חנינא בפאתי צפון ירושלים. 

לפי חלק מן המומחים מקום זה הוא בעצם העיר גבעה המקראית שהייתה עיר הבירה של שבט בנימין ומקום התרחשות הסיפור הקשה של פילגש בגבעה. 

ישנם אפילו הסוברים שזו גבעת שאול המקראית, עיר מלכותו של שאול המלך. 

לאחר בניית עיר דוד וירושלים איבדה גבעה מהחשיבות ההיסטורית והאסטרטגית שלה, אם כי חפירות ארכיאולוגיות שהתבצעו בתחילת המאה הקודמת מצאו שרידים של יישובים רבים מתקופות שונות שנבנה במהלך הדורות. 

יום ירושלים אותו, אנו נחגוג בעז״ה ביום ראשון, מציין לא רק את ההשתלטות על מקומות כגון גבעה אלא גם את יום פטירתו של שמואל הנביא, הנביא שמשח את שאול ולימים את דוד למלוך על ישראל. 

 

יישר כוח
לרב סלווין פרנקלין

 
שענה את
התשובה הנכונה

                        

היכן התמונה הזו צולמה?

תשובות יש לשלוח למייל:
arik@torahmitzion.org

התשובה הנכונה, מידע מורחב על
      האתר ושם המזהה הראשון        יפורסמו בעלון של שבוע הבא.

 

 תורה מציון הינה תנועה תורנית ציונית המקיימת חיבור אנושי בין יהודי העולם המבוסס על מרכזים תורניים ציוניים, ומגוון ערוצי השפעה עדכניים.

  מזה 20 שנים תורה מציון מכשירה ושולחת שליחים - רווקים רווקות ומשפחות, לתפקידים חינוכיים בקהילות ברחבי העולם.

מעל ל- 1200 שליחי תורה מציון בעבר ובהווה מעשירים ומעצימים את אחינו בתפוצות. 
הם מחזקים זהות היהודית, מהדקים את הקשר לישראל ומעודדים עליה.

 
Like https://www.facebook.com/ShlichutTorahMitzion/?fref=ts on Facebook
בשיתוף