Copy
View this email in your browser
ואתחנן |  ט"ז אב תשע"ה  |  1 באוגוסט 2015  |  עלון מספר 111
העלון מוקדש לעילוי נשמת שירה נובסלר ז"ל

הרב יאיר שפיץ   


מנהל ישיבת 'אור חיים' בטורונטו


ערפדים, סופרמן ואלילות מודרנית 

 

"לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני"

ספיידרמן, דרקולה, סופרמן, וונדר וומן, ת'ור, הנוקמים, הנוקמים 2, רובוטריקים, שומרי הגלקסיה, קפטן אמריקה ו X-מן הם רק כמה מהסרטים והתכניות שחלפו ויחלפו בעתיד הנראה לעין מעל מסכי התרבות שמסביבנו.  

המשותף להם הוא שהם מתארים דמויות חזקות יותר, מהירות יותר וחכמות יותר מאיתנו. הם באים מלמעלה, מלמטה ומעבר. הם מנהלים ביניהם קרבות על שליטה עלינו, בני התמותה, ועל עולמנו האנושי. לעומתם, אנו חסרי אונים, נתונים כמעט לחלוטין לחסדיהם. הם בני אלמוות, או לפחות קרובים לכך.

כמה זמן ומשאבים אנו מוציאים על דמויות אלו? כמה ספרים, חוברות קומיקס, סרטים, ביקורות, מסחר, תלבושות ודיונים (זכור הויכוח המפורסם מהסרט "אני והחבר'ה" אודות מי ינצח בקרב בין סופרמן ל"מייטי מאוס" עם התשובה הניצחת בפיו של אחד הילדים: "ברור שסופרמן! מייטי מאוס הוא קריקטורה, הוא אפילו לא אמיתי!")

האם זה באמת כל כך שונה מהעולם האלילי הקדום?

האם אנחנו לא "משרתים" את הדמויות העל-אנושיות הדמיוניות הללו עם הכסף, הזמן והיצירתיות שלנו? האם אנחנו לא הולכים לבקר אותם בבתי המקדש-קולנוע שלהם, או במזבח-מסך הביתי שלנו? האם אנחנו לא מעתירים על כוהניהם, המביאים לנו את דברם – השחקנים, הכותבים והמפיקים – הערצה, יוקרה ואפילו פסלי זהב? האם איננו מקבלים שכר על שירותנו זה בדמות בידור, השראה ואפילו התרוממות רוח?

יטען הטוען - במידה מסוימת של אמת - שסלידתה של התורה מאלילות היה לא רק תיאולוגי אלא אף (ואולי בעיקר) מוסרי. על כך יש להשיב, האם הסיפורים על אלילי שקר מודרניים אלו אינם מלאים באלימות ופריצות בוטים? האם אין זה - ברמה מסוימת – מכשיר התנהגויות אלו עבורנו – ועבור ילדינו – בני התמותה?

האם אפשרי הדבר שתרבות המערב לא התרחקה מהאלילות במידה רבה כפי שהיא חושבת, ורק החליפה צורת אלילות אחת בחברתה (גם אם זו האחרונה, בוודאי, מעודנת יותר)?

קריאתה הרמה של התורה, שוב ושוב, לייחס אלוהות – וכתוצאה מכך, גם בלעדיות על מקור המוסר – לה' בלבד, הוא הכרחי ונצרך היום לא פחות משהיה נצרך מאז ומעולם.

שימו לב היטב במה אתם וילדיכם צופים ועוסקים, מה אתם קוראים, וממה אתם בוחרים להיות מושפעים. 

 

יום עיון לשליחי הציונות הדתית
 
 
ביום שני האחרון, י"א באב, התקיים יום העיון השנתי לכל שליחי הציונות הדתית המשתייכים לתורה מציון, בני עקיבא העולמית, לביא, בנות שירות של בת-עמי ושליחים מורים של ההסתדרות הציונית העולמית.
 
יום העיון התקיים באוניברסיטת בר-אילן והשליחים זכו לשמוע דברי ברכה ועידוד חמים מפי שר החינוך והתפוצות נפתלי בנט, הרב דורון פרץ, מנכ"ל המזרחי העולמי, הרב יחיאל וסרמן – ראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות, מר גאל גרינוולד – סגן יו"ר הקרן הקיימת לישראל והרב פרופ' דניאל הרשקוביץ – נשיא אוניברסיטת "בר אילן".
 
הרב יונה גודמן העביר הרצאה מרתקת בה הוא ניתח את דרכה הייחודית של הציונות הדתית בכלל ובהקשר של שליחות בחו"ל בפרט. מפי הרב דודון פרץ שמעו השליחים היוצאים שיעור מלא במקורות עם מבט רוחני על הנושא האקטואלי של ה-BDS ותנועות החרם על ישראל.
השליחים התחלקו לקבוצות לפי אזורי יעדים לסדנא מעשית על הכנת אירועים קהילתיים וכדי להכיר את המשלחות של הארגונים השונים באותו האזור.
 
בנוסף, נהנו השליחים ממופע קומי סאטירי - "על חרמות ואנטישימיות" עם נועם יעקובסון ('לאטמה') וגדי ויסברט ('קלבת שבת'). 
 
כולנו תקווה שיום הציונות הדתית יהווה פתיח מתאים לשליחות מדהימה ומשמעותית עבור 280 שליחי הציונות הדתית שיוצאים לרחבי העולם היהודי.
מלבורן- פעילות לקראת ט' באב        מינכן- נפרדים מהשליחים           
                               מסיבת פרידה לשליחינו בקייפטאון 

אריק ספיקר     


רכז פרוייקט "ללמוד" וראש דסק אירופה בתורה מציון

הפסל שהופיע בגיליון הקודם מנציח את פגישתם ההיסטורית בין הרצל לבין הקייזר הגרמני דאז, ווילהלם השני.
הפסל נמצא במקום בו המפגש התקיים באמר, סמוך למקווה ישראל שקרוב לעיר יפו.
 
המפגש התקיימה במהלך ביקורו של הקייזר בארץ ישראל בשנת 1898, ביקור בעל חשיבות היסטורית רבה. 
לקייזר היו אינטרסים פוליטיים ודתיים שונים לביקור זה שהמשיך גם לקונסטנטינופול ולביירות.
הביקור עורר התרגשות יוצאת דופן בקרב כל האוכלוסיות השונות בארץ, כולל מנהיגים רוחניים מכל הקהילות.
הביקור השאיר עקבות ארכיטקטוריות רבות שקיימות עד היום - המפורסמות שבהן פתיחתו של שער יפו כך שהקייזר יוכל להיכנס לעיר העתיקה ללא צורך לרדת מסוסו.
הרצל שהיה באותה עת גם הוא בביקור בארץ הקודש הבין את החשיבות בפגישה עם הקייזר אם הוא ירצה לקבל הסכמה עות'מאנית למדינה יהודית.
 
להרצל לא ניתן מקום מבין נציגי היהודים שפגשו את הקייזר בירושלים בגלל התנגדותם של גורמים אנטי-ציוניים, כך שהרצל הבין שעליו ליצור את ההזדמנות שלו בעצמו.
אכן פגישה קצרה שכזו התנהלה בה הרצל ניסה לשדל את הקייזר לנצל את כוחו מול הסולטן כדי לקדם את רעיון מדינת היהודים, אולם הבעיה החמורה הייתה שהצלם פספס את הרגע ובתמונה שהוא צילם לא ניתן היה לראות את הרצל בבירור.
 
להרצל היה מאוד חשוב לפרסם תמונה טובה כדי ליצור את התודעה שישנה התקדמות בתנועה הציונית, לכן הוחלט ליצור פוטומונטז' בה חתכו תמונות נפרדת של הקייזר ושל הרצל והדביקו אותן ביחד. בתמונה החדשה הקייזר אף יושב לא על סוסו הלבן אלא על סוס חום של אחד השרים שלו.
 
ב-2 במאי 2012, יום הולדתו ה-152 של הרצל, נחנך במקוה ישראל פסל שיצר הפסל מוטי מזרחי בעקבות תמונת פגישתו של הרצל עם קיסר גרמניה.
 
 


 יישר כח 
לשלי מרקוביץ'


שענתה את
התשובה הנכונה

                                       

היכן התמונה הזו צולמה?

תשובות יש לשלוח למייל:
arik@torahmitzion.org

התשובה הנכונה, מידע מורחב
על האתר ושם המזהה הראשון יפורסמו בעלון של שבוע הבא.

 

     תורה מציון הינה תנועה תורנית ציונית המקיימת חיבור אנושי בין יהודי העולם המבוסס על מרכזים תורניים ציוניים, ומגוון ערוצי השפעה עדכניים.

  מזה 19 שנים תורה מציון מכשירה ושולחת שליחים - רווקים רווקות ומשפחות, לתפקידים חינוכיים בקהילות ברחבי העולם.
מעל ל- 1000 שליחי תורה מציון בעבר ובהווה מעשירים ומעצימים את אחינו בתפוצות. 

  הם מחזקים זהות היהודית, מהדקים את הקשר                   לישראל ומעודדים עליה.

 

 
 בשיתוף עם