Copy
view in your browser
שלח | י"ט סיון תשפ"ב | 18 ליוני 2022  | עלון מספר 449

מוקדש לעילוי נשמת
מרים רבקה בת חיים ז"ל
מרדכי יוסף בן יצחק דוד פרידלנד ז"ל
מנשה ז''ל בן מרדכי יוסף ז"ל ומרים פרידלנד תבל״א
רפאל משה בן אליהו ז״ל
תנחומינו לאוהד ליבי (קייפטאון, תשנ"ט) ורעייתו שרה
בפטירת אביה, אייבור (יצחק) שניידר (קייפטאון)

לרפואת
רות בת אסתר

מזל טוב לסטיבן וגבי מרקוביץ (חבר עמותה ויועץ ארגוני של תורה מציון)
לרגל בת המצווה של בתם, הלל
מזל טוב לשירה סון (בת שירות בתורה מציון, תשע"ו) על האירוסין לנעם קפלנסקי
מזל טוב לרב אורי וטובי איינהורן (קייפטאון, תשנ"ו ותשס"ב-תשס"ד)
לרגל בת המצווה של בתם, מורשה

מוקדש לעילוי נשמת יעקב בן אברהם ושרה אהרונוב ז''ל

דבר תורה - בהעלותך / שלח

למה פרשת ציצית היא חלק מ"קריאת שמע"?


שמואל קורנבליט
שליח בני עקיבא מרכזי לשעבר בארגנטינה
כיום מנהל אתר התנ"ך בספרדית ופעילות של מכללת הרצוג באמריקה הלטינית

 
לחצו כאן לגרסת ה-PDF

לחצו כאן לדבר תורה של פרשת בהעלותך

בסוף פרשת שלח לך אנחנו מוציאים את החלק השלישי של תפילת "קריאת שמע", פרשת ציצית. 
וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃  דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל־כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל־צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת־כָּל־מִצְוֺת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא־תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר־אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃  לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת־כָּל־מִצְוֺתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃  אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם׃ (במדבר טו, לז-מא)
מעניין לבדוק למה "קריאת שמע" שמתחילה לפי מה שלימדו חכמינו עם קבלת עול מלכות שמיים וייחוד ה' "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד", ממשיכה עם קבלת עול מצוות בחלק השני שלה - "והיה אם שמוע", ומסתיימת עם פרשת ציצית. 
נתחיל מהסוף, ה"קריאת שמע" מסתיימת בפסוק שמדגיש שה' הוציא אותנו ממצרים על מנת להיות לנו לא-להים.  
הרמב"ם בספר המצוות בהסברו של המצווה השנייה קושר בצורה חד משמעית בין אמונה בייחוד ה', (שבתחילת "קריאת שמע", בפסוק "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד") ובין יציאת מצריים שמופיע בפסוק אחרון של "קריאת שמע" אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:
”שלא הוציאנו מבית עבדים ולא עשה עמנו מה שעשה בעשיית חסד והטבה, אלא בתנאי שנאמין בייחוד, לפי שאנו מחויבים בכך. ובהרבה מקומות אומרים 'מצוות ייחוד', וקוראים למצווה זו גם 'מלכות שמים' כי אומרים: כדי לקבל עליו על מלכות שמים, כלומר ההודאה בייחוד והאמונה בו."
לפי ההסבר של הרמב"ם יש תנאי יסודי אשר ממלא משמעות כל התהליך של יציאת מצריים והוא שנאמין בייחוד הא-ל ונאמין בו, ועל מנת כן יצאנו ממצרים. ולמצווה הזו הוא נותן שתי הגדרות "מצוות ייחוד" ו"מלכות שמיים" או בביטוי היותר מוכר לנו קבלת עול מלכות שמיים.
על פי הפרשנות של הרמב"ם ברור הקשר בין תחילת קריאת שמע ישראל ובין סופה,  
אבל מה הקשר של שאר פרשת ציצית ל"קריאת שמע" בכללותה? 
על מנת לענות על שאלה זו האחרונה יש להעמיק קצת במצוות הציצית. 
הציצית היא מצווה מיוחדת במינה, למה? כי לפי הלכה רק אם לובשים בגד שיש לו ארבע כנפות מתחייבים במצוות ציצית, כתוב מפורש " דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל־כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם".
בנוסף מהרגע שאנחנו מתחילים לקיים את המצוות הזו הראש שלנו אמור לעבוד בצורה אסוציאטיבית ולקשור דבר לדבר. עושים ציצית עם פתיל תכלת אשר צריך להזכיר לנו מצד אחד את ה' (וּרְאִיתֶם אֹתוֹ) ואת מצוותיו (וּזְכַרְתֶּם אֶת־כָּל־מִצְוֺת ה') 
התלמוד הירושלמי אומר
וראיתם אותו. תני בשם רבי מאיר, וראיתם אותם אין כתיב כאן אלא וראיתם אותו, מגיד שכל המקיים מצות ציצית כאלו מקבל פני שכינה, מגיד שהתכלת דומה לים והים לעשבים ועשבים לרקיע ורקיע לכסא הכבוד 
(תלמוד ירושלמי ברכות פ"א ה"ב)
כמו כן הציצית אמורה לעזור לנו בפעולות שהן הכרחיות כדי לעבוד את ה' וללכת בדרכיו.
לדעת לעצור מבעד העיניים והלב ולהחליט לאיפה אנחנו רוצים ללכת ומה רוצים לעשות (וְלֹא־תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם) וכל זה על מנת שנזכור ונקיים את כלל מצוותיו (לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת־כָּל־מִצְוֺתָי)
לסיכום, אם ראינו שהפרשה הראשונה עניינה "קבלת עול מלכות שמיים" והפרשה שנייה "קבלת עול מצוות", אז פרשת ציצית מקשרת אותנו גם אל ה' (וּרְאִיתֶם אֹתוֹ) מבחינת קבלת עול מלכות שמיים וגם אל מצוותיו (וּזְכַרְתֶּם אֶת־כָּל־מִצְוֺת ה') מבחינת קבלת עול מצוות. אז בפרשת ציצית יש לנו גם קבלת "עול מלכות שמיים" וגם קבלת "עול מצוות".


לתגובות: ko.shmuel@gmail.com


לדברי תורה נוספים על הפרשה לחץ כאן

הרב ידידיה נוימן
דבר תורה קצר על בהעלותך (4 דקות)
הדבקות בהשם בקיום מצוות המנורה

דבר תורה קצר על שלח (4 דקות)
להוציא לחם וקדושה מן הארץ
שלח
בהעלותך
מה חדש בארץ?
בבת המצוה של מורשה, בתם של הרב אורי וטובי איינהורן (ראש כולל בקייפטאון, תשנ"ו ותשס"ב-תשס"ד) השתתפו אליאב אשרי, שייע בראונר, ודניאל פרידמן - כולם בוגרי קייפטאון תשס"ד
כחלק מהכשרת השליחים שלנו קיימנו שבתון בקהילת שיינפלד בבית שמש; בבתי הכנסת השכונתיים 'נצח מנשה' (בהנהגתם של בוגרינו הרב יונתן ואילנה רוזנצוויג, בעבר ר"כ מלבורן), 'בית מדרש תורני לאומי' (בהנהגתם של בוגרינו הרב חגי ואילה רביב, בעבר ר"כ קליבלנד) ואוהל יונה מנחם (בהנהגת הרב מאיר ליכטנשטיין). השליחים זכו לחוות את המושג 'קהילה', להתארח ולהכיר משפחות של עולים חדשים, וללמוד מושגים נוספים על עולם השליחות.
מפגש עם תלמידי ישיבת ההסדר טפחות במסגרת חוג בית בישוב טפחות
פגישה עם הווארד ואיילין שפילמן, סבא וסבתא של בת השירות, אילת שפילמן, לגבי רעיונות ראשוניים של בניית כולל בשרון, מסיצ'וסטס בארצות הברית.
פעילות מסביב לעולם
חוגגים סיום מסכת מידות עם פיצה וגלידה בכיתה ה' בוושינגטון
לא יאמן ששנה שלמה כבר עברה. מאות חברותות, עשרות שיעורים ואירועים ומלא מלא ישב"צים עד השעות הקטנות בלילה. ישב"ץ אחרון למשלחת ממפיס תשפ"ב לפני החזרה לארץ.
שו"ת שמיטה
🏬אני גר בבניין, והגנן שלי ערבי. האם מותר לו לשתול פרחים בגינה?
❌אסור לגנן לא יהודי לעשות פעולות אסורות בשמיטה עבור יהודים, וק"ו שאסור לגנן יהודי לעשות זאת. ולכן משפחה שגרה בבניין משותף, צריכה לוודא עם וועד הבית שמדריכים את הגנן במה מותר ומה אסור לעשות בשמיטה. ויש עדיפות לקחת גנן יהודי שומר תורה ומצוות שלמד את דיני השמיטה, וכך לחזק את הגננים הדתיים שלעיתים מתקשים מאוד לשמור על דיני השמיטה במלואם ובקביל להמשיך להתפרנס ולטפל בלקוחות.
Facebook
YouTube
Website
Email
Instagram
Twitter






This email was sent to <<email>>
why did I get this?    unsubscribe from this list    update subscription preferences
Torah MiTzion · King George · 54 · Jerusalem 71109 · Israel