Copy
View this email in your browser
מסעי | ב' אב תשע"ו  |  6 אוגוסט 2016  |  עלון מספר 161
מזל טוב לאוהד ותמר טל (מנהל המרכז לשליחות ציונית דתית) להולדת הבן!

הרב ד"ר יוסי סלוטניק    


ראש כולל לשעבר בקייפטאון (תשנ"ח-תשנ"ט)
כיום ר"מ בישיבת מעלה גלבוע

האם יש מקום לרחמים בדיני הרוצח?
 
בפרשת השבוע התורה מתארת במילים חזקות את האחריות הקהילתית להביא למשפט צדק את הרוצח:
"וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת. וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ... וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ. וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ל"ה, ל"א - ל"ד)

הפסוקים נכתבו בצורה פסקנית שאינה מאפשרת, ביחס לדיני רוצח, שום שיח אחר, חריג או יוצא מהכלל. המסר העולה הוא שאין מקום לחמלה בדיני הרוצח ותמיד צריך למצות עמו את הדין. על אף הפסקנות שבפרשיה זו בתורה, אנו מוצאים מקום אחר במקרא בו ההתמודדות היא אחרת לגמרי. בניגוד למקובל אני רוצה לחלוק עמכם שאלה ולא רעיון או פרשנות, ואני מביא את הדברים לא כדי לפתור את המתח אלא כדי לשים את השאלה לפתחיכם.
בספר שמואל ב' אנו שומעים על מערכת היחסים המתוחה בין דוד המלך ובנו אבשלום. לא נתאר את כל התהפוכות של מערכת יחסים זו, אך נזכיר שבעקבות הריגת אמנון דוד הרחיק את אבשלום מביתו, דבר שגרם לו צער רב. יואב בן צוריה רצה לפייס בין המלך ואבשלום ועל כן שלח את האישה החכמה מתקוע כדי להראות למלך את החשיבות של הפיוס. תפקידה היה לשכנע את המלך לדון בסיפור הריגת בנה, ואחר כך להראות לו את הקווים המקבילים בין פסיקה זו ליחסו לבנו אבשלום. קצרה היריעה מלדון בסיפור זה על כל חלקיו ורבדיו ואני אסתפק באזכור הסיפור שבדתה האישה התקועית ופסיקת המלך דוד בעניין.
"וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַתְּקֹעִית אֶל הַמֶּלֶךְ וַתִּפֹּל עַל אַפֶּיהָ אַרְצָה וַתִּשְׁתָּחוּ וַתֹּאמֶר הוֹשִׁעָה הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה לָּךְ וַתֹּאמֶר אֲבָל אִשָּׁה אַלְמָנָה אָנִי וַיָּמָת אִישִׁי. וּלְשִׁפְחָתְךָ שְׁנֵי בָנִים וַיִּנָּצוּ שְׁנֵיהֶם בַּשָּׂדֶה וְאֵין מַצִּיל בֵּינֵיהֶם וַיַּכּוֹ הָאֶחָד אֶת הָאֶחָד וַיָּמֶת אֹתוֹ. וְהִנֵּה קָמָה כָל הַמִּשְׁפָּחָה עַל שִׁפְחָתֶךָ וַיֹּאמְרוּ תְּנִי אֶת מַכֵּה אָחִיו וּנְמִתֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אָחִיו אֲשֶׁר הָרָג וְנַשְׁמִידָה גַּם אֶת הַיּוֹרֵשׁ וְכִבּוּ אֶת גַּחַלְתִּי אֲשֶׁר נִשְׁאָרָה לְבִלְתִּי שום שִׂים לְאִישִׁי שֵׁם וּשְׁאֵרִית עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (שמואל ב יד, ג-ו)

האישה מתארת כיצד תוך כדי מריבה הרג בן אחד שלה את אחיו. בהתאם לנאמר בפרשתנו משפחתה מבקשת לגאול את דם הנרצח, ולהרוג את הרוצח. האישה אינה אומרת בפה מלא מה מבוקשה אך די ברור שהיא מבקשת שהמלך יורה שלא יהרגו את בנה כי לא יישארו לה בנים.
בשלב ראשון המלך מנסה להתחמק מהוראה כזו ואומר " וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל הָאִשָּׁה לְכִי לְבֵיתֵךְ וַאֲנִי אֲצַוֶּה עָלָיִךְ" (שם, ח). אך האישה אינה מרפה ואומרת " עָלַי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הֶעָוֹן וְעַל בֵּית אָבִי וְהַמֶּלֶךְ וְכִסְאוֹ נָקִי" (שם, ט). מבין השורות נראה שהאישה הבינה שהמלך חושש מהוראת כזו בגלל העוון הכרוך בו. יותר מסביר שהחשש הוא בגלל הדברים הנחרצים שנאמרו בפרשתנו על כך שחוסר הענשת הרוצח תביא להחנפת הארץ. האישה קובעת שהיא תיקח את העונש על עצמה ולא יהיו לכך השלכות על המלך ומלכותו. בסופו של דבר המלך מתרצה ומכריז "חַי ה' אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת בְּנֵךְ אָרְצָה" (שם, יא). תחינתה של האישה הועילה, המלך חמל על בנה וקבע שלא יוציאו אותו להורג ובכך דאג ש"גחלתה" של האישה לא תכבה וישאר "שם" ו"שארית" לבעלה.

אין ספק שאנו חשים את האמפתיה לאישה ולבקשתה, ואנו מרגישים הזדהות עם פסיקתו של דוד החומלת על האישה ומכפיפה את החוק לעולם של חסד. אך השאלה המהדהדת היא כפולה: התורה דרשה צדק בצורה בלתי מתפשרת, כיצד בוחר דוד את החסד על פני דרישת הצדק שדרשה התורה? בעוד ששאלה זו היא ערכית יש גם שאלה פרוצדורלית – באיזו סמכות יוצא דוד נגד חוק התורה? גם אם נניח שמבחינה ערכית צריך להעדיף את טובת האישה על פני עשיית צדק עם הנרצח, האם יש לדוד סמכות לעבור על חוקי התורה?
הרד"ק נותן מענה חלקי לשאלה זו, ומדייק מהפסוקים שהאישה מתארת מציאות בה אין לבני המשפחה את חובת גאולת הדם, והם מנצלים את המקרה כדי לשדוד את ירושת האחים. על פי פירוש זה אכן ראוי שבית המשפט ידון במקרה של הרצח, אך בקשת האישה היא לתת לבנה הגנה מול המשפחה הפועלת בצורה שאינה חוקית.
 
הרלב"ג בפירושו הולך בדרך אחרת וקובע "ואפשר עוד שאף על פי שהיה בן מות לפי משפטי התורה הנה היה יכולת למלך להצילו להוראת שעה". טענתו היא שהמלך לא בהכרח כפוף לדיני תורה ויכול על פי צרכי השעה לדון דין אחר. אם כי הוא אינו מבאר מדוע מקרה זה נחשב צורך שעה? האם הרצון לחמול על האם מהווה סיבה מספקת לחרוג מדיני התורה?
 
כפי שאמרתי בתחילת דברי אינני בא לפתור את השאלה אלא לעורר אותה. תנו דעתכם על המתח בין הדין והרחמים. בין התורה הפסקנית שאינה נותנת מרווח לחריגים לרצון שלנו לתת מענה אישי המותאם למקרה ולמציאות תוך הסתכלות על ההשלכות של הדין בעין של חסד ולא רק במידת הדין.

 


יום שליחי 
הציונות הדתית 

ביום שני השבוע התכנסו בירושלים למעלה מ-300 שליחים ושליחות, בני הציונות הדתית, היוצאים במהלך השבועות הקרובים למשימת השליחות בקהילות ישראל בתפוצות. הכנס המרגש, שנערך מטעם תנועת המזרחי העולמית בראשות הרב דורון פרץ והמערך לשירותים רוחניים בתפוצות של ההסתדרות הציונית בראשות הרב יחיאל וסרמן, העלה על נס את המשימה הקריטית של חיזוק הזהות היהודית בגולה – הדרך היחידה להפחתת נגע ההתבוללות האוכל באחינו שבתפוצות בכל פה.
 
בכנס, שהופק ע"י 'מרכז השליחות של הציונות הדתית' השתתפוף יחד עם שליחי תורה מציון, בנות השרות של בת עמי, שליחות ושליחים מתנועת תנועת בנ"ע העולמית, מתכנית "שלהבת" של המזרחי העולמי, מארגון לביא עולמי, שליחים מהסוכנות היהודית ומורים שליחים היוצאים לבתי הספר השונים בחו"ל.
 
שר החינוך והתפוצות חה"כ נפתלי בנט, החמיא לשליחים על שליחותם החשובה ואמר שמעולם לא היתה תקופה בה העם היהודי איבד מספר כה רב מבניו ובנותיו לנגע ההתבוללות. הוא סיפר שהוא יודע מכלי ראשון – כבן למשפחה שיצאה לשליחות – עד כמה הקשר האישי ומאור הפנים מסוגלים לקרב לבבות ולזרוע זרעים של ציונות ותורה בשדות הגולה.
 
בכנס נשאו דברים גם ראש מרכז ישיבות ואולפנות בנ"ע הרב חיים דרוקמן שדיבר על הצורך להתעורר מחלום הגלות, לצאת ממקום הנוחות ולהתגייס למשימה החשובה. הגברת מרים פרץ שהרעידה לבבות בדבריה על הזכות הגדולה לחיות חיים של מסירות ושליחות למען עם ישראל, מר גאל גרינוולד יו"ר החטיבה להתיישבות בסוכנות היהודית, הרב דורון פרץ מנכ"ל המזרחי העולמי והרב יחיאל וסרמן מהמערך לשירותים רוחניים בתפוצות.
 
הנוכחים נהנו ממילות הברכה והחיזוק וצפו בסאטירה משובחת של האומנים נועם יעקבסון וגדי ויסברט העוסקת בתחושות של ישראלים היוצאים לחו"ל בתקופה סוערת זו של ה BDS והאשמות האפרטהייד.

אנו מאחלים הצלחה רבה לכל השליחים, מכל הארגונים!


 
תמונות מהשטח
מסיבת פרידה לשליחי מינכן - אליעזר ורותם נוי (שמסיימים שנה שלישית כראש משלחת), עדיאל שביט, אחיעד קרסנטי, 

  אריק ספיקר                                                    בשיתוף עם     


רכז פרוייקט "ללמוד" וראש דסק אירופה בתורה מציון

ישיבת אור עציון הינה אחת מישיבות ההסדר הותיקות והבולטות בציונות הדתית.
הישיבה הוקמה על ידי הרב חיים דרוקמן בשנת תשל"ז (1977) כקומה נוספת לישיבה התיכונית שהוקמה 17 שנה לפני כן.
מאוחר יותר הוקמה פנימיה צבאית לפיקוד.

הישיבה קרויה על שם קורבנות המאבק להגנת יישובי גוש עציון במלחמת העצמאות.

הרב דרוקמן, אחד הרבנים המובילים בדורנו, נולד בשנת תרצ"ב (1932) בפולין. הוא שרד את תופת השואה והגיע לבדו לארץ ישראל בתש"ד (1944). הוא המשיך את לימודיו בישיבה התיכונית כפר הרא"ה ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב, שם התקרב מאוד לרב צבי יהודה קוק זצ"ל ומבחינת רבות המשיך את דרכו, בעיקר בעולם החינוכי ואף היה שליח בני עקיבא בארצות הברית.

הרב דרוקמן היה מהוגי הרעיון של ישיבת ההסדר - כלומר של השילוב בין השירות הצבאי ולימוד התורה. הרב דרוקמן שימש כחבר כנסת וסגן שר הדתות מטעם המפד"ל. מבין תפקידיו החשובים הרבים שימש הרב משך 8 שנים כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה שם התווה מדיניות שמשתדלת להקל כל כמה שניתן על הגרים תוך מחויבות מוחלטת להלכה. לפני 4 שנים קיבל הרב את פרס ישראל על מפעל חיים.

לישיבה בוגרים רבים המשמשים כיום בתפקידים מנהיגותיים מגוונים ברחבי הארץ - רבנים, מנהלי מוסדות, אמנים, פוליטיקאים, ועוד

 
יישר כח 
ליהודה אורן
שענה את התשובה הנכונה

 

                        


היכן התמונה הזו צולמה?

תשובות יש לשלוח למייל:
arik@torahmitzion.org

התשובה הנכונה, מידע מורחב על
      האתר ושם המזהה הראשון        יפורסמו בעלון של שבוע הבא.

 

 תורה מציון הינה תנועה תורנית ציונית המקיימת חיבור אנושי בין יהודי העולם המבוסס על מרכזים תורניים ציוניים, ומגוון ערוצי השפעה עדכניים.

  מזה 20 שנים תורה מציון מכשירה ושולחת שליחים - רווקים רווקות ומשפחות, לתפקידים חינוכיים בקהילות ברחבי העולם.

מעל ל- 1200 שליחי תורה מציון בעבר ובהווה מעשירים ומעצימים את אחינו בתפוצות. 
הם מחזקים זהות היהודית, מהדקים את הקשר לישראל ומעודדים עליה.

 
Like https://www.facebook.com/ShlichutTorahMitzion/?fref=ts on Facebook
בשיתוף